ע"א 2829/06

תקציר

מדובר במקרה של מחלוקת על בעלות על חלקת אדמה ליד אשדוד. לשני אחים היו חלקים שווים בקרקע. האח המשיב מכר את מחציתו למערערת ללא תמורה, אך המכירה מעולם לא נרשמה. שנים לאחר מכן מכר המשיב את הקרקע לצד שלישי, באישור מינהל מקרקעי ישראל. המערערת טענה כי המתנה מהמשיבה מעולם לא בוטלה וכי רמ"י התרשלה בכך שאפשרה את המכירה השנייה. המשיב טען כי המתנה בוטלה וכי מצבו הכלכלי הידרדר, מה שמאפשר לו לחזור בו מהמתנה על פי הדין הישראלי. בית משפט קמא פסק לטובת המשיב. עם זאת, ערכאת הערעור הפכה את פסק הדין וקבעה כי המשיב לא ביטל את המתנה ואינו רשאי לחזור בו משום שמצבו של המערער השתנה לקראת המתנה. יתר על כן, בית המשפט מצא את רמ"י רשלנית בכך שאישרה את המכירה השנייה מבלי לחקור את המכירה הראשונה. פסק הדין הורה למשיבים (האח ורמ"י) לשלם למערערת 125,000 ₪ כל אחד, בתוספת הוצאות, כאשר גם האח המשיב ישלם את חוב החכירה. שני הצדדים נחשבו לעוולות משותפות, כאשר אשמתו התורמת של המערערת נקבעה על 20%.