ת"פ 2283-11-20

תקציר

פסק הדין המדובר הוא תוצאה של מקרה של שוטר שהואשם בעבירת רשלנות הקשורה לכלי ירייה. השוטר השאיר בטעות את נשקו ברכבו, שנגנב לאחר מכן, מה שהוביל למצב שיכול היה לגרום לשימוש לרעה בנשק. ההגנה טענה לביטול ההרשעה, ואילו התביעה הדגישה את חומרת העבירה ואת הצורך בהרשעה. עם זאת, השופט, לאחר שיקול דעת מעמיק, פסק לטובת ביטול ההרשעה, תוך התחשבות במספר גורמים. אלה כללו את חוסר כוונתו של הנאשם, מדובר באירוע חד פעמי שאינו אופייני לאורח חייו, הבעת חרטה עמוקה והרקע האישי הקשה שלו. תחת זאת, השופט הטיל התחייבות כספית וצו מבחן, מתוך סברה כי יש להחיל במקרה זה את החריג לכלל של הרשעה בעבירות פליליות. החלטה זו התקבלה למרות היעדר הוכחות לפגיעה קונקרטית בפרנסתו של הנאשם וההבנה כי האירוע כבר פגע קשות בקריירה שלו. השופט הדגיש כי יש לבחון כל מקרה לגופו, ובמקרה הספציפי הזה הנסיבות מצדיקות את ביטול ההרשעה.