ת"צ 135-04-20

תקציר

פסק הדין המדובר הוא ביחס לבקשה למחיקת בקשה לאישור תביעה ייצוגית. ההסתלקות התבקשה על ידי המבקשת, אשר ביקשה לסיים את ההליכים לאחר שהמשיבה הסכימה לשנות את התנהלותה ולפרסם את הסדרי הנגישות בסניפיה באתר האינטרנט שלה – ובכך לענות על המטרה העיקרית של הבקשה. בית המשפט קיבל את בקשת ההסתלקות, וקבע כי התחייבות המשיב לתקן את מעשיו מייתרת את המשך החקירה. כמו כן, בית המשפט אישר את הבקשה לחייב את המשיב לשלם למבקש 2,000 ₪ שכר טרחה ו-18,000 ₪ שכר טרחת עורך דין, בתוספת מע"מ, כפי שהמליצו הצדדים. השופטת פירטה את המסגרת הפרוצדורלית למשיכות כאלה, ופירטה את התהליך הדו-שלבי ואת הדרישות לאישור. הם התייחסו גם לדיון הקיים בפסיקה בנוגע למשיכות פיצויים, ובסופו של דבר צידדו בגישה המאשרת אותן במקרים חריגים כדי לתמרץ הגשת תובענות ייצוגיות ראויות ולחסוך במשאבים שיפוטיים. השופט הגיע למסקנה כי הבקשה לאישור מגלה עילת תביעה סבירה ומביאה תועלת לקבוצה, המצדיקה את התגמול ושכר הטרחה המומלצים, ולכן נעתר לבקשה. בנוסף, בית המשפט הפעיל את שיקול דעתו שלא להורות על החלפת המבקש או לפרסם מועמדים חדשים, נוכח השלב המקדמי של הבקשה ובהיעדר כל פגיעה באינטרסים של חברי הקבוצה או הציבור.