סע"ש 2969-11-13

תקציר

התובע, עובד, תבע את הנתבע, מעסיקו, לפיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת, שכר עבור חודשים יולי ואוגוסט 2013, יתרת ימי חופשה, הפרשים בימי חופשה וחגים, הפרשי שעות נוספות, הפרשות לקרן פנסיה ופיצויים בגין עוגמת נפש – בעקבות התפטרותו. מנגד, טענה הנתבעת כי העובד אינו זכאי לתשלומים כלשהם, מלבד שכרו הרגיל. בית המשפט פסק לטובת התובע ברוב הסעיפים. נמצא כי התובע אינו זכאי לפיצויי פיטורים בשל מצבו הרפואי, שכן לא הוכח כי העבודה שסיפק הנתבע אינה תואמת את נכותו הרפואית. עם זאת, השופטת שוכנעה כי התובע הותקף על ידי בעליו של הנתבע וכי מנסיבות התקיפה אין לצפות מהתובע להמשיך לעבוד. לפיכך, התובעת הייתה זכאית לפיצויי פיטורים בסך 21,830 ₪, וכן להחזר ניכויי תקופת ההודעה המוקדמת בסך 5,766 ₪, ו-5,239 ₪ בגין אי מתן ימי הודעה מוקדמת. השופטת דחתה את בקשת התובע לשכר עבור חודש יולי 2013, שכן לא הוכח כי הנתבעת אישרה את היעדרותו בתקופה זו. השופטת קיבלה חלקית את התביעה לשכר עבור חודש אוגוסט 2013, והורתה לנתבעת לשלם 306 ₪ עבור הימים בהם התייצבה התובעת לעבודה. כמו כן נדחו התביעות בגין יתרת ימי החופשה, הפרשי ימי החופשה והחגים והפרשי השעות הנוספות, למעט תשלום של 992 ₪ בגין שעות נוספות שלא שולמו. כמו כן, השופטת הורתה לנתבעת לשלם לתובע 8,569 ₪ עבור הפרשות לקרן פנסיה, למרות שהתובע לא הביא כל ראיה לכך שסירב לבצע את ההפרשות בעצמו. לבסוף, השופטת לא פסקה לתובע כל פיצוי בגין עוגמת נפש. בסיכומו של דבר, חויב הנתבע לשלם לתובע סכומים שונים, בסך כולל של 42,766 ₪, וכן הפרשי ריבית והצמדה ממועד הגשת התביעה ועד לתשלום מלוא הסכום. כמו כן חויב הנתבע לשלם לתובע שכר טרחת עורך דין, בסך 8,500 ₪. לשני הצדדים הזכות לערער על ההחלטה תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.