עפ"ג 20738-08-14

תקציר

בפסק דין זה חולקת ערכאת הערעור על גזר דינו של בית משפט קמא בעניינו של המשיב, שהורשע בפריצה לכלי רכב. בית משפט קמא הציע תחילה עונש שנע בין מאסר מותנה משמעותי למספר חודשי מאסר, שייתכן ששימשו כעבודות שירות. עם זאת, שופטי הערעור סבורים כי הדבר מקל מדי נוכח חומרת העבירות, הפוגעות בשלום הציבור ובזכויות הקניין. הם מדגישים את הדמיון בין פריצות לכלי רכב לבין פריצות לבתי מגורים הנוגעים לפגיעה בפרטיות. מעשיו של המשיב לא הוגדרו כחמורים פחות למרות שבוצעו באופן שנראה אופורטוניסטי ונתון במעצר בית חלקי; במקום זאת, הם הפגינו תעוזה וזלזול בחוק. המשיב, בעל עבר של עבירות סמים ורכוש, מהווה סכנה לציבור ולא נרתע מגזרי דין קודמים. בית המשפט מפנה למקרים דומים כדי לקבוע טווח ענישה מחמיר יותר של שישה עד שנים עשר חודשי מאסר. למרות שדבר לא נגנב במהלך אחד הניסיונות עקב התערבות עוברי אורח, הדבר מקל את העונשים רק בטווח שהוגדר. בסופו של דבר, בית המשפט משנה את העונש לשבעה חודשים עבור האישום העיקרי וחמישה חודשים עבור האישום הנוסף, שירוצו ברציפות, תוך שהוא מקיים פסיקות אחרות של בית המשפט קמא, אך דוחה את הרעיון כי העבירות נופלות ברף התחתון של הענישה, ובכך משקף עמדה מחמירה יותר כלפי פעילות פלילית כזו.