חדל"ת 24067-02-20

תקציר

ענייננו בבקשה להחריג את החוב המגיע למבקש מהפטור שניתן למשיבים בהליכי חדלות פירעון בעילה של מרמה. המבקש, סוכן הביטוח של המשיבים, העמיד בפניהם הלוואה בסך 320,000 ₪ לפירעון נכסים פיננסיים שנצברו לטובתם. אלא שעסקי המשיבים קרסו וההלוואה לא נפרעה במלואה. המבקש טען כי המשיבים ביצעו הונאה בכך שהציגו מצג שווא לגבי מצבם הכלכלי וכוונתם להחזיר את ההלוואה, ואילו המשיבים הכחישו טענות אלה. לאחר בחינת חומר הראיות, לא מצא בית המשפט כל ראיה לכוונת מרמה מצד המשיבים. נפסק כי המבקש, בהיותו מודע לקשיים העסקיים של המשיבים, לא היה בחיסרון אינפורמטיבי משמעותי להורדת רף הראיות. זאת ועוד, התנהלות המשיבים לא הצביעה על כוונת מרמה כלפי המבקש. לפיכך, דחה בית המשפט את טענת המבקש וקבע כי חובם של המשיבים למבקש לא יוחרג מהפטור. גם בקשות שני הצדדים לחיוב בהוצאות נדחו.