בר"ע 23050-07-13

תקציר

המבקש ביקש לערער על החלטת ועדה רפואית לעררים בעניין קצבת הנכות שלו. עם זאת, הבקשה להארכת מועד לערעור נדחתה על ידי בית הדין לעבודה. בית המשפט קבע כי נימוקי המבקש לשיהוי, שכללו חוסר ייצוג וחוסר היכרות עם ההליכים, אינם מהווים נסיבה מיוחדת כהגדרתה בחוק. יתר על כן, בית המשפט מצא כי הערעור אינו ראוי, שכן המבקש לא הציג כל ראיה למחלה אונקולוגית מתמשכת, שהיא הסוגיה העיקרית בעניינם. עוד הודגש בפסק הדין כי בית הדין לעבודה אינו מתערב בהערכות רפואיות ואינו מערער על קביעת נכות רפואית. במקום זאת, היא מתערבת רק במקרים של טעות משפטית ברורה. מאחר שלא נמצאה טעות כזו, הגיע בית המשפט למסקנה כי סיכויי ההצלחה של ערעורו של המבקש אפסיים. לפיכך, דחתה השופטת את הבקשה להארכת מועד, והחליטה שלא להטיל על המבקש הוצאות כלשהן בשל היותו בלתי מיוצג. פסק דין זה ניתן בהיעדרם של שני הצדדים ויימסר להם בהמשך.