עת"מ 30774-01-18

תקציר

העותרת ביקשה מבית המשפט לבטל את הפקעת חלקת הקרקע השייכת לבעלות המשותפת על הבניין שבו רכשו הוריה של העותרת דירה עבורה. הקרקע הופקעה על ידי העירייה לפני למעלה מחמישים שנה לצורכי ציבור, לרבות הרחבת מקדש המלך הסמוך, אך העירייה מעולם לא השתמשה בקרקע למטרות אלה. העותר טען כי מטרת ההפקעה נזנחה וביקש להחזיר את הקרקע לבעלות משותפת של המבנה. המשיבים, לעומת זאת, טענו כי יש לדחות את העתירה משום שהוגשה בשיהוי בלתי סביר, היא מוקדמת מדי והעותר לא מיצה את כל ההליכים המנהליים. באשר לשיהוי, קבע בית המשפט כי אין באפשרותו לקבל את טענת העירייה, שכן העירייה עצמה לא מימשה את מטרת ההפקעה במשך עשרות שנים. בית המשפט דחה גם את הטענה כי העתירה מוקדמת מדי, שכן תכנית ההפקעה אושרה לפני למעלה מ-45 שנה, וכי המתנה נוספת תגרום עוול לעותרים. עם זאת, השופטת הסכימה עם המשיבים כי העותרת לא מיצתה את כל ההליכים המנהליים הנוגעים לשינוי ייעוד הקרקע והכנת הקומה השלישית בבניין. בית המשפט הדגיש כי התנהלות העירייה רחוקה מלהיות מיטבית, במיוחד בכל הנוגע לקומה השלישית, שנבנתה ללא היתר בפיקוח העירייה. עם זאת, השופט קבע כי האינטרס הציבורי בשמירה על מקדש המלך גובר על הנזק שנגרם לעותר ולשאר דיירי הבניין, ולכן לא ניתן לבטל את ההפקעה לחלוטין. תחת זאת, המליצה השופטת למשיבים למצוא פתרון שימזער את הנזק שנגרם לעותרת, כגון צמצום השטח המופקע או מתן אפשרויות תכנוניות אחרות שיאפשרו את מימושה של תכנית המתאר הארצית.