בד"א 28/22

תקציר

בית המשפט המחוזי בירושלים נתן ביום 02.01.2023 פסק דין בהליך משמעתי בו היה מעורב עורך דין, אשר עסק גם בסוגיית השיהוי בין האירוע, התלונה והגשת התלונה. בית המשפט החליט ללכת בעקבות המסקנות במקרה זה ולדחות את טענת השיהוי כמצדיק את ביטול ההליך. למרות שבית המשפט מתח ביקורת על ההליך הממושך, הוא הסכים עם בחינתו המדוקדקת של בית משפט קמא את הטענות ולא מצא טעם להכריז על ההליך כבטל. המערערת טענה לנזק ראייתי עקב השיהוי אך לא הצליחה לבסס טענה זו והיא נדחתה. בית המשפט דחה גם את טענות המערער בדבר משוא פנים מצד שופט בית משפט קמא וכי הייתה הסתרה שיטתית של ראיות על ידי המשיב. באשר לערעור על פסק הדין, קיבל בית המשפט את מסקנותיו העובדתיות של בית משפט קמא ומצא כי המערער אכן קיבל כספים מהמתלונן תוך הצגת מצג שווא ככספי שכר טרחה. בית המשפט הסכים עם הערכות המהימנות של בית משפט קמא ועם מסקנתו כי המערער הציג גרסאות בלתי עקביות לאירועים. גם הערעור על גזר הדין נדחה מאחר שהיה שקול ומידתי, בהתחשב הן בחומרת מעשיו של המערער והן בשיהוי בהגשת התלונה. בית המשפט הסכים עם החלטת בית משפט קמא לתת משקל לשיהוי בקביעת העונש ולא מצא עילה להתערב בו. הן הכרעת הדין והן גזר דינו של בית משפט קמא אושרו, והערעור נדחה על כל חלקיו.