רע"פ 2681/19

תקציר

בפסק הדין נקבע כי בקשות למתן רשות ערעור במקרים כאלה נענות רק בנסיבות חריגות הכרוכות בשאלות משפטיות עקרוניות או בעיוות דין מהותי. הבקשה אינה עומדת בקריטריונים אלה, ולכן היא נדחית. טענות המבקש מתמקדות בעניינים אישיים שכבר נבחנו ביסודיות על ידי ערכאות קודמות. בעובדות המקרה, כפי שפורטו בכתב האישום המתוקן – בו הודתה המבקשת – מוזכר במפורש כי הנערה הבהירה לנאשם כי היא מתחת לגיל 14. די היה בכך כדי שבית המשפט המחוזי ירשיע את הנאשם באישומים אלה. זאת ועוד, העונש המוטל על הנאשם אינו נחשב חמור, נוכח אופי העבירות וכוונתן להגן על קטינים. התנהגותו של הנאשם, שכללה שליחת סרטונים בוטים וקביעת פגישה מינית עם מי שנאמר לו כי הוא מתחת לגיל 14, מצדיקה עונש מאסר. למרות שבית המשפט המחוזי העיר הערה לפיה מודעותו של הנאשם לגילה של הנערה התבססה על דבריו במהלך הערכת המסוכנות, השופט ציין כי הדבר אינו מקובל, שכן תכלית ההערכה שונה. תחת זאת, הדגישה השופטת כי גרסתו של המבקש הייתה צריכה להתברר באופן עצמאי במהלך ההליך השיפוטי. כתוצאה מכך, הבקשה נדחית, והנאשם נדרש לרצות את עונש המאסר שהוטל.