LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

בש"פ 1729/17

החלטה עליון

📋
מספר הליך1729/17
📂
סוג הליךבש"פ
📅
תאריך7 במרץ 2017
🏛️
בית משפטעליון
⚖️
סוג החלטההחלטה
👥
צדדיםיוסף עוקשי נ' מדינת ישראל
👨‍⚖️
שופטיםע' ברון

תקציר

העקרונות המשפטיים והחידושים המגולמים בתיק זה סובבים בעיקר סביב ההיקף והקריטריונים למתן רשות ערעור בתיקים מנהליים ופליליים הנוגעים לעבירות תנועה, כמו גם האיזון בין זכויות הפרט לבין שיקולים של ביטחון הציבור. **עקרונות משפטיים:** - **רשות ערעור בהקשר של פסילה מנהלית:** המקרה מדגיש את הקריטריונים המחמירים למתן רשות ערעור ב"גלגול השלישי או הרביעי", המתייחס לשלב פרוצדורלי מפורט הכולל בדרך כלל בחינה של חוקיותן ונאותותן של החלטות מנהליות, כגון פסילת רישיון. בית המשפט מדגיש כי רשות ערעור אינה ניתנת כדבר שבשגרה אלא רק בנסיבות חריגות בהן עומדת סוגיה משפטית עקרונית או כאשר זכויות הפרט נפגעות באופן לא מידתי. עיקרון זה שומר על סופיות ההחלטות המנהליות תוך שמירה על הגינות פרוצדורלית. - **סטנדרטים לביקורת שיפוטית על החלטות פסילה:** הניתוח של בתי המשפט משקף התייחסות למסקנות מנהליות המבוססות על ממצאים עובדתיים הקשורים לסכנה ולסיכון. אמת המידה המשפטית תלויה בעיקר בשאלה אם מקבל ההחלטות העריך כראוי את חומרת המעשה והסכנה הנלווית לביטחון הציבור, ולא הערכה מחדש של קביעות עובדתיות דה נובו. עם זאת, בתי המשפט שומרים על פונקציית פיקוח כדי להבטיח שהשיקולים נשקלים כראוי ושההחלטות אינן שרירותיות. - **מסוכנות וביטחון הציבור כשיקולים מרכזיים:** המקרה מאשר כי פסילות מנהליות וערעורים לאחר מכן נשלטים במידה רבה על ידי מידת הסכנה הנשקפת מהתנהגותו של האדם. בתי המשפט מסתמכים במידה רבה על חומר החקירה והנסיבות העובדתיות, כגון חומרת האירוע, התנהגות העבריין והעבר התעבורתי, כדי לקבוע האם יש הצדקה לשלילת הרישיון ופסילתו. **חידושים משפטיים:** - **היקף מוגבל של התערבות שיפוטית בפסילה מנהלית:** פסק הדין ממחיש חידוש משפטי בולט בהגבלת יכולתם של בתי המשפט להתערב בהחלטות מנהליות אלא אם כן הוכחו נסיבות חריגות. גישה זו מדגישה את חשיבות שיקול הדעת המנהלי בניהול הבטיחות בתעבורה ומגבילה את תפקידה של הרשות השופטת ליכולת פיקוח המתמקדת בעיקר בחוקיות פרוצדורלית ובשאלות יסוד. - **הערכה אינטגרטיבית של עובדות וביטחון הציבור:** בית המשפט משלב מספר גורמים - כגון אופי אירוע התנועה, גילו ובריאותו של הולך הרגל, זמן ומקום האירוע והיסטוריית התנועה של המבקש - כדי להצדיק את הפסילה. גישה הוליסטית זו משקפת מתודולוגיה משפטית מתפתחת המאזנת בין זכויות הפרט לביטחון הציבור תוך הכרה בחשיבותן של עובדות הקשריות. - **שמירה על מידתיות והגנות:** בית המשפט מדגיש כי הגבלת הזכויות (למשל, פסילת רישיון) חייבת להיות מידתית למסוכנות הנשקפת. כאן, הוא מציין כי משך הפסילה (60 יום) לא היה מכביד באופן בלתי מידתי, מה שמחזק את עקרון המידתיות בסנקציות מנהליות. **מסקנה:** מקרה זה מדגים את העמדה השיפוטית המודרנית לפיה בעוד שיש להגן על זכויות הפרט, יש לקיים החלטות מנהליות שנועדו להגן על ביטחון הציבור - כגון פסילת רישיון - אלא אם כן יש פגם פרוצדורלי ברור או הפרה של עקרונות יסוד. הדגש על ביקורת שיפוטית מוגבלת, המבוססת על מקרים חריגים ושיקולי מסוכנות מהותיים, מדגיש את החידוש המשפטי לקראת איזון בין יעילות האכיפה לבין כיבוד ההגנות המשפטיות הפרטניות.

חקיקה מקושרת

פקודת התעבורה

בש"פ 1729/17 יוסף עוקשי נ' מדינת ישראל, עליון (7.3.2017)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית