ע"א 309/63

תקציר

המקרה של החברה הישראלית להנדסה חקלאית בע"מ נ' בנימין נאג'י (ע"א 309/63) נסוב סביב מחלוקת בעניין גמול שעות נוספות. בנימין נאג'י (המשיב) עבד כשומר בחברה הישראלית להנדסה חקלאית בע"מ (המערערת) ודרש שכר שעות נוספות עבור עבודה בימי חול, שבת וחג, בסך 7,657 ל"י. הרשימות המקוריות המתעדות את השעות הנוספות לא הוגשו לבית המשפט, אך הוצגו שתי סדרות אחרות עם מספרים שונים. בית משפט השלום פסק לטובת המשיב אך פסק לו רק 2,048 ל"י, שבהמשך הגדיל בית המשפט המחוזי ל-6,258 ל"י. הערעור לבית המשפט העליון, שהגישה החברה, ביקש לערער על החלטה זו. עם זאת, הערעור נדחה, תוך הפחתה קטנה בסכום שנפסק לנג'י. בית המשפט קיבל את הטענה כי המשיב עבד בדרך כלל שעות נוספות כטענתו. באשר למספר המדויק של השעות הנוספות, העדיפו ראיות המשיב, אף שלא היו ללא רבב, על פני היעדר ראיות סותרות מצד החברה. בית הדין קבע כי שכרו של המשיב אינו כולל גמול שעות נוספות. חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951, קבע תוספת שכר עבור עבודה בשעות נוספות, וחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958, אסר על סך כל השכר הכלול בשכר רגיל וגמול שעות נוספות. טענת החברה כי המשיב ויתר על זכותו לתבוע גמול שעות נוספות נדחתה. ויתור כזה לא התאפשר מראש, ולא ניתן היה להסיק ויתור בדיעבד מהתנהלות המשיב. הוא לא היה מודע לזכויותיו בתחילה ומאוחר יותר נקט צעדים לתביעתן. יתר על כן, התנהלותו לא עלתה כדי שתיקה או השתק בתביעת שכר שעות נוספות. מטרתו העיקרית של חוק שעות עבודה ומנוחה הייתה להגן על העובדים ולהבטיח שלא ינוצלו. חברות לא יכלו להתעלם מהחוק על ידי העלמת עין מעבודה בשעות נוספות. משכך, היה המשיב זכאי לגמול שעות נוספות, והערעור נדחה בניכוי קל מפסק דינו של בית המשפט המחוזי, מה שהביא את הסכום הכולל המגיע לו ל-5,507.60 ל"י.