רע"פ 9218/17

תקציר

בפסק דין זה דחה בית המשפט בקשה למתן רשות ערעור על צו הריסה, תוך שימת דגש על הקריטריונים המחמירים למתן ערעורים מסוג זה. המקרה עסק בבקשה לעכב צו הריסה מנהלי למבנים שנבנו באופן בלתי חוקי, ערעור שהוצג כעניין פרטי ללא השלכות משפטיות רחבות יותר או סיכוני עוול. טענות המבקש, שנדונו בעבר ונדחו על ידי ערכאת הערעור, לא עמדו בנסיבות החריגות הנדרשות לערעור שלישי. בית המשפט ציין כי צו ההריסה הוצא כדין ובהתאם להליך הוגן. בדרך כלל, צווי הריסה מבוצעים מיד אלא אם כן ההיתר קרוב, נטל ההוכחה מוטל על המבקש, והוא לא עמד בו. למרות הארכות קודמות שניתנו לקבלת היתר בנייה, המבקש לא יכול היה להכשיר את הבנייה, ולא הוכיח קרבה לקבלת היתר כזה. בית המשפט הדגיש את חומרתן של עבירות הבנייה, החותרות תחת עקרונות משפטיים וסדר חברתי, והתייחס לבנייה בלתי חוקית כאל סוגיה נרחבת המנוגדת לצווי בית המשפט ולשלטון החוק. בית המשפט לא מצא כל הצדקה לטענות המבקש בדבר פרשנות הסכם הצדדים או לשרירות לכאורה מצד המשיב. פסק הדין שב ואישר כי בתי משפט קודמים דחו בצדק בקשות לעכב את ביצוע צו ההריסה, ואישרו כי עיכוב הביצוע שניתן קודם לכן יבוטל, וההריסה תימשך ב-14 בפברואר 2018.