בג"צ 6071/06

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס לעתירה שהגישו עיריית אשקלון והוועדה המקומית לתכנון ובנייה (עותרים) נגד תשובות המדינה בנוגע להקצאת מגרשים במתחם מגורים בשם מתחם ניצנים. עיקר המחלוקת בעתירה נסובה סביב כוונת המשיבים להקצות מגרשים למפונים שאינם זכאים לפי חוק יישום תכנית ההתנתקות. העותרים טוענים כי החלטה זו פוגעת בסיכויי הפיתוח של העיר וכי מספר הזכאים נמוך. עם זאת, במהלך הליך העתירה הודיעה המדינה על שינויים הנוגעים להקצאת חלקות, שהובילו לשינוי משפטי ועובדתי ביסוד התיק. כמו כן, התברר כי לא הוגשו בקשות קודמות למועצה הארצית בנוגע להוצאת מתחם ניצנים משטח תמ"א 39, היבט מכריע בטענות העותרים. תגובות המדינה ושינויי הנסיבות שבאו בעקבותיהן הניעו את העותרים לבקש תיקונים בעתירתם, אך אלה לא התבקשו ולא התקבלו באופן פורמלי. משכך, החליט השופט כי העתירה המתוקנת אינה יכולה לעמוד כפי שהיא, והתמקדותה במסגרת המשפטית והעובדתית שקדמה להודעות המדינה הוטעתה. השופט הדגיש כי העותרים שומרים על טיעוניהם אך עליהם ללכת בדרך הפרוצדורלית הנכונה. מכאן, ההחלטה לדחות את העתירה המתוקנת על הסף, ולאפשר לעותרים לפנות למועצה הארצית בבקשותיהם וטיעוניהם בנוגע למתחם ניצנים. עוד צוין בפסק הדין כי שאלת שינוי השיוך המוניציפאלי של המתחם מוקדמת מדי, שכן שר הפנים רק הורה לבחון את הנושא ולא התקבלה החלטה סופית. השופטת הדגישה כי העותרים יכולים להגיש מחדש את עתירתם כך שתשקף את המצב הקיים וביקשה סעדים, אך העתירה המתוקנת הנוכחית לא יכלה לעמוד בשינויי הנסיבות. לסיכום, קבע השופט כי יש לדחות את העתירה המתוקנת, ולהותיר לעותרים אפשרות לפנות למועצה הארצית או להגיש מחדש את עתירתם בהתאם למצב הקיים. פסק הדין אינו משמעו הסכמה עם עמדות המדינה או עם חוקיות החלטותיה, אלא מדגיש כי טענות העותרים שמורות לשיקולים עתידיים. פסק הדין הוא סופי, בהתחשב בשינויי הנסיבות שחלו במהלך הליך העתירה.