בש"פ 3341/15

תקציר

פסק הדין דן בתנאים בהם ניתן לעצור נאשם עד תום ההליך המשפטי. במקרה זה מתקיימים שלושת התנאים המצטברים המפורטים בסעיף 21 לחוק המעצרים. ראשית, קיימות ראיות מספיקות המצביעות על אשמתו של הנאשם בדבר פעולות ההכנה הכרוכות בייצור סמים. האזנות הסתר מציגות אותו רוכש את הציוד הדרוש ומנהל את התקציב, ומעורבותו בשיחות אלה מקימה סיכוי סביר להרשעה. שנית, אין מחלוקת בדבר קיומן של עילות למעצרו של המערער. לבסוף, בהתחשב בעברו הפלילי של המערער ובממדי המסוכנות הנשקפת ממנו, אין דרך מעצר חלופית שניתן לבצעה. הראיות כוללות דו"חות מעקב הממקמים את המערער בזירת העבירה, כמו גם עצבנותו כאשר שוטרים ביקרו אותו, ושתיקתו והודאתו לאחר מכן בחקירה. גם טענת הפליה כלפי המערער לעומת חשוד אחר נדחית, שכן החשוד האחר מואשם בעבירה פחותה ואין לו הרשעות קודמות. לפיכך, נדחה הערעור על הסרת המעצר, ומעצרו של המערער עד תום ההליכים המשפטיים מאושר.