ת"פ 44176-01-15

תקציר

פסק הדין דן במתח שבין חופש הביטוי לבין הסתה לאלימות ולגזענות. בית המשפט מכיר בערך הגבוה של חופש הביטוי בחברה דמוקרטית, אך מכיר בכך שהאיסורים הפליליים על הסתה נחוצים כדי להגן על קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, ולשמור על כבוד האדם, השוויון וביטחון הציבור. הנאשם, איש דת שנשא נאום מלא דברי שטנה אנטישמיים בהר הבית, נמצא אשם בהסתה לגזענות ולאלימות. נאומו, שהוגדר על ידי בית המשפט כדרשה מתוכננת וכתובה בקפידה, נועד לעשות דמוניזציה לעם היהודי ולהסית לאלימות נגדו. בית המשפט מדגיש את רגישות המקום ושעת הנאום, שנישא במהלך גל פיגועים ומהומות בירושלים. היא גם מדגישה את עמדת ההשפעה של הנאשם על תומכיו, את אופייה המבוקר והמכוון של העבירה, ואת הפוטנציאל המשמעותי לפגיעה ולהסתה לאלימות. בנסיבות אלה, בית המשפט נותן עדיפות להרתעה וגוזר על הנאשם שמונה חודשי מאסר בפועל, ועוד שישה חודשים על תנאי למשך שלוש שנים לאחר שחרורו. השופט מביע את הצורך להיאבק בהסתה, במיוחד במקומות קדושים לפולחן, ומציין בצער את הרלוונטיות המתמשכת של הנושא. גזר הדין נועד להעביר מסר ברור המגנה ביטויי שנאה ומקדם סובלנות ושלום.