ב"ל 1611/00

תקציר

התובע, נהג אוטובוס, הגיש תביעה בגין פגיעה בעבודה כנגד הנתבע, בטענה כי עבודתו כללה ישיבה ממושכת שגרמה לקריש דם ברגלו הימנית שנסחף לריאה והצריך אשפוז וניתוח. הנתבעת ערערה על התביעה, וטענה כי הנזקים אינם קשורים לעבודה. בית המשפט המחוזי דחה תחילה את התביעה, בנימוק שאין ראיות מספיקות למיקרוטראומה, שהיא נזק מינורי מצטבר שנגרם כתוצאה מאירועים או תנועות חוזרות ונשנות. עם זאת, בערעור קבע בית הדין הארצי לעבודה כי יש להחזיר את התביעה לבית הדין האזורי למינוי מומחה רפואי לבדיקת שאלת המיקרוטראומה. מונה מומחה, וחוות דעתו תמכה בטענת התובע וקבעה כי הישיבה הממושכת בעבודה גרמה לפגיעה בשכבת תאי האנדותל בעורקי התובע, מה שהוביל לקרישת דם ולתסחיף ריאתי. על סמך חוות דעת זו קיבל בית הדין האזורי את התביעה, בקובעו כי פקקת ורידים עמוקים ונזקי ריאה של התובעת הם פגיעות עבודה הנובעות ממיקרוטראומה. הנתבע חויב לשלם לתובע תגמולים והוצאות משפט. לשני הצדדים ניתנה הזכות לערער על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 יום.