ת"א 11833-08-19

תקציר

התובעת, אשר רכשה סימני מסחר לרבות מספר 192751 ("סימן המסחר") מחברה בפירוק, תבעה שני מפעילי מסעדות, נתבעים 2 ו-3, בגין שימוש שלא כדין בסימן המסחר לאחר מכירתו לתובע. בית המשפט מצא כי שני הנתבעים אכן הפרו את זכויותיו של התובע, שכן עשו שימוש בסימן המסחר ללא רשותו. הפרתו של נאשם 3 הייתה בוטה ונמשכה לפחות עד ספטמבר 2022. בינתיים, ההפרה של נאשם 2 הייתה מתונה יותר, שכן המסעדה שהפעילו בחולון שינתה את שמה ל"גריל אווז ישראלי". בית המשפט הוציא צו מניעה קבוע האוסר על הנתבעים 2 ו-3 לעשות שימוש כלשהו בסימן המסחר או בשם "אווז". צו המניעה חל לא רק על המסעדות הנוכחיות אלא גם על כל מיזם עתידי. בנוסף, בית המשפט הורה לנתבעים 2 ו-3 לשלם לתובע פיצויים בסך 30,000 ₪ ו-60,000 ₪, בהתאמה, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה, בגין תקופת ההפרה, שתחילתה ביום 14.6.2016 ועד להגשת התביעות באוגוסט 2019. כמו כן פסק בית המשפט לתובע הוצאות משפט בסך 10,000 ₪ ו-20,000 ₪ ושכר טרחת עורך דין מנתבעים 2 ו-3, בהתאמה. בית המשפט דחה את טענת הנתבעת 3 כי יש לבטל את סימן המסחר בשל אי השימוש של התובעת, וקבע כי האיחור של התובעת בהפעלת סימן המסחר נבע מהפרתו על ידי הנתבעים. השופטת הדגישה כי ביטול סימן המסחר, אותו רכשה התובעת תמורת 200,000 ₪, אין לעשות בחופזה. כמו כן, ההחלטה האם לבטל סימן מסחר נתונה לשיקול דעתו של רשם סימני המסחר ולא של בית המשפט, אלא אם קיימות נסיבות חריגות. ככלל, פסק הדין נועד להגן על זכויותיו של התובע כבעליו החוקיים של סימן המסחר תוך הטלת אחריות על הנתבעים על השימוש הבלתי מורשה בהם, ולהבטיח כי לא ייהנו מהפרתם.