ע"פ 1074/14

תקציר

הכרעת הדין כוללת דחיית ערעור של נאשם שהואשם במעשים מגונים בקטין, תוך שימת דגש על מספר עקרונות משפטיים מרכזיים וקביעות עובדתיות. הערעור נדחה על ידי שני הצדדים, שכן בית המשפט לא ראה הצדקה להגשת ראיות נוספות בשלב זה. בית המשפט ציטט את סעיף 211 לחוק סדר הדין הפלילי, המאפשר קבלת ראיות חדשות במידת הצורך לשם צדק, אך הגיע למסקנה כי המערער לא עמד בקריטריונים, ובמיוחד בהשפעת הראיות החדשות על שינוי פסק הדין המקורי. טענות המערער נשענו על מחדלי חקירה לכאורה ושיטות חקירה של חוקר ילדים. עם זאת, בית המשפט קבע כי אין בטענות אלה כדי לערער את פסק הדין. בית המשפט המחוזי מצא את עדותה של המתלוננת אמינה למרות אתגרים הנוגעים לגילה הצעיר ולתפיסת הזמן שלה, וציין את גרסתה העקבית והמפורטת של האירועים, ואף הבחין בין מעשים שונים. גם החוקר נבדק אך מוצדק להסיק את מהימנותה של המתלוננת. ערכאת הערעור תמכה בהחלטת בית המשפט המחוזי, מצאה סיוע מספק בעדויותיהן של אמה ואחותה של המתלוננת וקשרה את מצבה הנפשי לאירועים. באשר לגזר הדין, בית המשפט מצא את העונש הולם, בהתחשב בחומרת המעשים ובניצול לרעה של סמכות ואמון הכרוכים בכך. ההחלטה, שגובתה על ידי השופטים א' חיות וח' מלצר, קבעה כי עונשו של המערער היה מוצדק, והערעור נדחה בטענה כי הצדק נעשה כראוי.