בג"צ 2428/99

תקציר

עתירת המדינה מערערת על החלטתו של שופט (המשיב מס' 1) אשר הסמיך עצמו לדון בבקשה לפיצויים שהגיש המשיב (מס' 2) בעקבות זיכויו בערעור. העותר טוען, כי הבקשה צריכה להידון בפני השופטים שהרשיעו את המשיב מס' 2. בית המשפט העליון מקבל את העתירה. הוא קובע כי בעוד שלבית המשפט של ערכאה ראשונה יש סמכות לדון בבקשה לפיצויים, כעניין של מדיניות, אותו הרכב שדן בתיק הפלילי צריך לדון בבקשה. זה מבטיח יעילות ואובייקטיביות. בית המשפט מציין כי הבקשה לפיצוי קשורה קשר הדוק להליך הפלילי. לפיכך, ראוי שישמע את ההרכב המכיר את התיק, אשר זיכה אף הוא את המשיב. העובדה ששניים מחברי ועדת הזיכוי כבר אינם שופטים אינה משנה מסקנה זו. במקום זאת, על נשיא בית המשפט למנות שני שופטים חדשים שיצטרפו לשופט הנותר ויכריעו בבקשת הפיצויים. ההחלטה מותירה לשיקול דעתו של הנשיא. בהתאם לכך, הנושא מוחזר להכרעת נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו.