סע"ש 52826-03-25

תקציר

להלן ניתוח משפטי של החלטת בית הדין האזורי לעבודה תל אביב בסע"ש 52826-03-25, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים: **עובדות הרקע:** התובעת, אורלי מלכה, מבקשת לפסול את המותב (השופטת סימה קרמר) מלדון בתביעה העיקרית. עילת הפסלות נובעת מכך שהמותב דחה את בקשתה של התובעת לצו מניעה זמני לביטול פיטוריה וחייב אותה בהוצאות. התובעת טוענת כי מכיוון שאותן טענות וראיות שנדחו בהליך הזמני צפויות לעלות שוב בהליך העיקרי, דעתו של המותב "מנויה וגמורה" ואין זה ראוי שימשיך לדון בתיק. הנתבעת, החברה העירונית ראשון-לציון לתרבות, ספורט ונופש בע"מ, מתנגדת לבקשה, וטוענת כי היא חסרת יסוד, מהווה ניסיון ליצור עימות מלאכותי, וכי הושגה פשרה בין הצדדים בבית הדין הארצי לעבודה (בר"ע 36367-05-25), שקיבלה תוקף של פסק דין. על פי הפשרה, התובעת חזרה לעבוד בתפקיד אחר (מוקדנית), תשלום ההוצאות נדחה לסוף ההליך, והתאפשר תיקון כתב התביעה, דבר שהתובעת לא עשתה. **ניתוח משפטי:** 1. **עילת הפסלות – מבחן אובייקטיבי וראיות משמעותיות:** * **עיקרון:** בית הדין מדגיש כי עילת הפסלות נבחנת על פי מבחן אובייקטיבי, ואינה תלויה בתחושותיו הסובייקטיביות של בעל הדין. הפסיקה קובעת כי נדרשות ראיות משמעותיות להוכחת עילת פסלות. (סעיף 4 להחלטה) * **יישום:** הנימוק של התובעת, לפיו דעתו של בית הדין "מנויה וגמורה" משנדחתה בקשתה לסעד זמני, אינו מספיק כדי לבסס עילת פסלות על פי הסטנדרט האובייקטיבי הנדרש. 2. **שיהוי בהגשת הבקשה:** * **עיקרון:** תקנה 112ב' לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991, קובעת כי טענת פסלות יש להעלות בתחילת הדיון, או מיד לאחר שנודעה עילת הפסלות. הלכה היא כי אין לצבור טענות מסוג זה ולהעלותן במועד מאוחר יותר. (סעיף 5(א) להחלטה) * **יישום:** בית הדין קובע כי הבקשה הוגשה בשיהוי ניכר. עילת הפסלות לכאורה נודעה לתובעת כבר ביום 24.4.25 (מועד ההחלטה על דחיית צו המניעה הזמני), אך הבקשה הוגשה רק ב-4.11.25. זאת ועוד, התובעת אף ציינה בדיון מיום 16.10.25 כי שקלה בעבר להגיש בקשת פסלות אך החליטה שלא לעשות כן. הגשת הבקשה לאחר מכן, ובפרט לאחר שהתקיים דיון בסעד העיקרי, מהווה שיהוי חריג המצדיק את דחייתה. 3. **מהות ההליך הזמני לעומת ההליך העיקרי:** * **עיקרון:** בתי המשפט נוהגים להבחין בין הכרעות שניתנות במסגרת הליכים זמניים, שהן "לכאורה" בלבד, לבין הכרעות בהליך העיקרי. לא די בכך שאותה פרשה נידונה בעבר על ידי אותו שופט, או שהביע דעה, כדי לבסס חשש למשוא פנים. יש לבחון אם דעתו של השופט "ננעלה". (סעיף 5(ג) להחלטה) * **יישום:** בית הדין מדגיש כי ההחלטה לדחות את צו המניעה הזמני הייתה "לכאורה בלבד". בית הדין הקפיד לסייג את דבריו ולציין כי הוא נסמך על החומר שהוצג באותה עת, וכי ייתכן שינוי בהמשך ההליך העיקרי. לא נאמרו דברים בעלי אופי מובהק ונחרץ שיכולים להצדיק פסילה. 4. **השפעת הפשרה בבית הדין הארצי:** * **רלוונטיות:** הפשרה שהושגה בבית הדין הארצי, אשר קיבלה תוקף של פסק דין, שינתה את המצב המשפטי. התובעת שבה לעבודה, ותשלום ההוצאות נדחה. למרות שהתובעת לא תיקנה את כתב התביעה, עצם החזרה לעבודה והדיון המחודש מהווים שינוי נסיבות. * **טענות הצדדים:** הנתבעת טוענת שהליך התביעה העיקרית התייתר לאור הפשרה. התובעת, מנגד, טוענת שעדיין יש צורך לדון בתביעה העיקרית. בית הדין הארצי עצמו קבע שהתיק יחזור לעיונו בבית הדין האזורי לצורך המשך הליכים, דבר המעיד על כך שההליך העיקרי עדיין עומד על כנו. (סעיפים 2, 5(א) ו-7 להחלטה) 5. **סוגיית ההוצאות:** * **עיקרון:** גובה ההוצאות שנפסקו אינו מהווה כשלעצמו עילת פסלות, אלא אם מדובר בסכום חריג באופן קיצוני. (סעיף 5(ד) להחלטה) * **יישום:** בית הדין מציין כי גובה ההוצאות (7,500 ₪) אינו חריג, ובמקרים דומים נפסקו סכומים גבוהים יותר. בנוסף, בית הדין הארצי עצמו קבע כי תשלום ההוצאות יידחה לסוף ההליך ויילקח בחשבון בראי תוצאת פסק הדין. 6. **"הזכות והחובה לישב בדין":** * **עיקרון:** בית הדין מצטט את ההלכה לפיה "הזכות לישב בדין היא אף החובה לעשות כן". משמעות הדבר היא ששופט, שבית המשפט מחייב אותו לדון בתיק, צריך לעשות כן אלא אם קיימת עילת פסלות מוצדקת. (סעיף 8 להחלטה) **חידושים משפטיים/הדגשים:** * **הבחנה ברורה בין סעד זמני להליך עיקרי:** ההחלטה מחזקת את ההבחנה המשפטית המקובלת בין החלטות זמניות, שהן בהכרח "לכאורה", לבין הכרעות בהליך המהותי. הדבר נועד למנוע מצבים בהם בעלי דין מנסים לפסול שופטים על בסיס קביעות ראשוניות בלבד. * **החמרה בעניין שיהוי:** בית הדין מקפיד על דרישת השיהוי בהגשת בקשות פסלות. הדבר נועד למנוע "משחקים דיוניים" ולשמור על יעילות ההליך השיפוטי. ההדגשה כי התובעת אף נמנעה מהגשת הבקשה במועד מוקדם יותר, מחזקת את טענת השיהוי. * **השפעת פשרה על הליך הפסלות:** למרות הפשרה, בית הדין ממשיך לדון בבקשת הפסלות לאור העובדה שההליך העיקרי טרם הסתיים. עם זאת, נראה כי הפשרה מצמצמת את היקף המחלוקת, אך לא מבטלת את הצורך בהכרעה לגבי היכולת של המותב המקורי להמשיך לדון. * **התייחסות מפורשת לטענות לגבי הדיון בבית הדין הארצי:** בית הדין מבהיר כי הוא מחוייב רק לפסק הדין בבית הדין הארצי, ולא להתרחשויות נוספות שעשויות היו להתקיים שם. אם צד סבור כי עובדות נוספות רלוונטיות, עליו לפנות לבית הדין הארצי. **מסקנה:** בית הדין דחה את בקשת הפסלות של התובעת. זאת, בשל שיהוי ניכר בהגשת הבקשה, מכיוון שעילת הפסלות אינה עומדת במבחן האובייקטיבי הנדרש, ובשל ההבחנה בין החלטות במסגרת סעד זמני לבין החלטות בהליך העיקרי. בית הדין הבהיר כי דעתו לא ננעלה והוא פתוח לשכנוע, וכי קיימת לו אף חובה להמשיך ולדון בתיק.