עמ"נ 236/03
פסק-דין מנהלי תל-אביב-יפו
תקציר
פסק הדין דוחה את הערעור על החלטות השמאי המכריע וועדת הערר המקומית. היא מאשרת כי סמכויותיהם של השמאי המכריע ושל ועדת הערר רחבות יותר מסמכויותיו של בורר, ומאפשרות להם לקבל החלטות על סמך מומחיותם וממצאיהם העובדתיים. בית המשפט מדגיש את היקפה המצומצם של הביקורת השיפוטית, המוגבלת לשאלות משפטיות בלבד. באשר להערכת שווי הקרקע טרם אישור התכנית, פסק הדין מבהיר כי הפוטנציאל התכנוני של הקרקע צריך להיקבע על בסיס תוכניות קיימות וצפויות, ציפיות סבירות והבנייה בפועל על הקרקע. לפיכך, יש לשקול את התוכניות הקודמות למרכז האזרחי, שאפשרו בנייה נרחבת, בעת הערכת שווי הקרקע. פסק הדין מתייחס גם לסוגיות הנוגעות לזיהום רעש, חניה ושינויי תנועה הנובעים מהתכנית ואינו מוצא עילה להתערב בהחלטות ועדת הערר בנושאים אלה. בנוסף, בית המשפט קובע כי השמאי המכריע התייחס נכונה לנתוני העסקאות באזור וכי שיקולי מיסוי אינם רלוונטיים לקביעת הפיצוי. לבסוף, פסק הדין מאשר את דחיית הערעור, פוסק הוצאות ושכר טרחת עורך דין למשיב, ומדגיש כי הדיונים בשומה מתוקנת אינם רלוונטיים לערעור זה.
עמ"נ 236/03 נחמן לביא ואח' נ' הועדה המקומית לתכנון ולבניה- אונו, מנהלי (19.7.2005)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.