ו"ע 6584-05-21

תקציר

הערעור מתייחס לשיעור מס הרכישה הראוי שיש להחיל על מקרקעין שנרכשו על ידי המערערים. על המקרקעין הנדונים היה בית, והמערערים טוענים כי יש לראות בה "דירת מגורים" ולפיכך לחייב אותה במס בשיעור נמוך יותר. המשיב טוען כי יש לחייב את הנכס במס בשיעור גבוה יותר, שכן כוונת המערערים הייתה להרוס את הבית הקיים ולבנות בית חדש, ולכן יש לסווגו כחלקת קרקע ולא כדירת מגורים. בית המשפט מסכים עם המשיב. מפת המדידה של הקרקע שהוכנה זמן קצר לאחר הרכישה הראתה את הקרקע מחולקת, כאשר קו הגבול העובר דרך הבית מצביע על כך שהבית מיועד להריסה. זאת ועוד, בסמוך לאחר רכישת הקרקע נקטו המערערים בשורה של פעולות התואמות את טענת המשיב, ובהן חלוקת הקרקע, מכירת חלקה והגשת בקשה להיתרי הריסה. טענת המערערים כי מלכתחילה התכוונו לשפץ את הבית לא הייתה משכנעת, שכן היא לא נתמכה בראיות כלשהן, וסתרה את דבריהם ומעשיהם של המערערים עצמם. בית המשפט מגיע למסקנה כי בעוד שבמקרקעין הייתה באופן אובייקטיבי דירת מגורים, לא התקיים המבחן הסובייקטיבי שכן המערערים לא התכוונו להשתמש בדירה למגורים. אשר על כן, הערעור נדחה, ויש לחייב את הקרקע במס בשיעור הגבוה יותר החל על קרקע שאינה דירת מגורים. כן מורה בית המשפט למערערים לכסות את הוצאות המשיב בסך 30,000 ₪.