ב"ל 8682-06-19

תקציר

התובעת, שסבלה ממומים באגודל, תבעה את המוסד לביטוח לאומי להכיר בפציעותיה כקשורות לעבודה. הדיון התמקד בשאלה האם תביעת התובע להכרה בתסמונת התעלה הקרפלית (CTS) תקפה. בית המשפט קבע כי התביעה בעניין CTS, כפי שהוגשה בשנת 2016, התיישנה, והתביעה הקשורה להחלטת פקיד התביעות באותה שנה נדחתה אף היא בשל אי המצדקת התובע את השיהוי בהגשה. כמו כן, בית הדין בחן את תקופות ההעסקה שציינה התובעת על מנת לקבוע האם הייתה תשתית עובדתית לכל תקופת העסקה ולליקויים הנטענים. על מנת שטענות התובע יהיו תקפות, תנאי העבודה היו חייבים להיות כרוכים באירועים פתאומיים חוזרים ונשנים לאורך תקופה ארוכה. נמצא כי עבודתה של התובעת ברעות ומשען בין השנים 1996-2009, שכללה פעולות חיתוך ושרטוט, עמדה בקריטריון זה. בית המשפט קיבל גם את טענת התובעת בגין עבודתה במסעדות סילו-פארק פרס וגורדוס בין השנים 2015-2016, שם עבדה שעות ארוכות בהכנת בצק ופסטות באופן ידני. עם זאת, יתר תקופות ההעסקה שציינה התובעת לא התקבלו בשל היעדר ראיות תומכות או תיאורים מעורפלים של תנאי עבודתה. בית הדין הגיע למסקנה כי יש לשלוח את התביעה לבדיקת מומחה לרפואה אורתופדית לצורך קביעת הקשר הסיבתי בין מצבה הרפואי של התובעת לבין תנאי עבודתה בתקופות העבודה המקובלות.