רע"פ 8811/18

תקציר

פסק הדין עוסק בבקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בעניין צו הריסה מינהלי לבניין שנבנה ללא היתר, לפי סעיף 221 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965. בית המשפט לעניינים מקומיים אישר תחילה את צו ההריסה, וקבע כי כל הדרישות החוקיות מתקיימות, במיוחד משום שהבניין לא היה גמור, לא מאוכלס וללא היתר. המבקש ערער על נאותות חובת ההיוועצות הקבועה בסעיף 225, אך טענה זו נדחתה, שכן חוות דעת בכתב נמסרה לרשויות הדרושות טרם מתן הצו. בית המשפט המחוזי קיבל חלקית את ערעורו של המבקש בכך שוויתר על דרישת הערבות לעיכוב ביצוע, אך דחה את הערעור על כנו והותיר את הצו. המבקש הוסיף וערער, והעלה שאלות בדבר פרשנותו של סעיף 225 לאחר תיקון 116 והתשתית העובדתית הנדרשת לפי סעיף 221. עם זאת, הערעור נדחה מאחר שלא הציג סוגיות משפטיות או ציבוריות משמעותיות מעבר לאינטרסים פרטיים, והממצאים העובדתיים של הערכאות הנמוכות יותר נמצאו מכריעים ואינם שנויים במחלוקת. בית המשפט שב ואישר כי ההליך תואם את המסגרת החוקית, והדגיש כי תיקון 116 נועד לייעל את פינוי המבנים הבלתי חוקיים. בסופו של דבר נדחתה הבקשה וצו ההריסה אמור היה להיכנס לתוקף ב-10 בפברואר 2019.