עש"מ 917/99

תקציר

איש חינוך בעל ותק של למעלה מ-29 שנים, ששימש כמנהל בית ספר יסודי בעכו, הורשע בזיוף שלושה מסמכים לפיהם הוא בעל השכלה גבוהה מאוניברסיטת חיפה, שבאמצעותה קיבל שכר מוגדל ממשרד החינוך והתרבות. הוא הורשע בבית משפט השלום בזיוף מסמכים ונידון לעבודות שירות, עם המלצה להחזרתו. בית הדין למשמעת של עובדי המדינה הרשיע אותו בעבירות משמעת אך הטיל עליו סנקציות קלות יותר, בהתחשב בהישגיו ובהמלצת בית הדין. המדינה ערערה וטענה להחמרת הצעדים המשמעתיים, שכן התנהלות המחנך פגעה בתפקודו ובתדמיתו של השירות הציבורי. בית המשפט העליון נעתר, קיבל את ערעור המדינה והורה על פיטוריו המיידיים של המחנך משירות המדינה. בית הדין הדגיש את ההבדל בין המשפט הפלילי לדין המשמעתי, את התכלית המונעת של ההליך המשמעתי ואת נורמות ההתנהגות הגבוהות המצופות מאנשי חינוך, ובמיוחד ממנהלי בתי ספר. היא מצאה כי מעשיו של המחנך אינם עולים בקנה אחד עם תפקידו ופוגעים במערכת החינוך. תוך הכרה בתרומתו, קבע בית הדין כי כשלים חמורים מצדיקים את פיטוריו, למרות גילו ושנות שירותו. החלטה זו נועדה לשמור על טוהר המידות והתפיסה הציבורית של מערכת החינוך.