עע"מ 549/08

תקציר

אזרח סיני נכנס לישראל עם אשרת עבודה בשנת 2004, שתוקפה פג בשנת 2005. לאחר כמה בעיות משפטיות בנוגע לפקיעת הוויזה שלו, הרשויות אפשרו לו בסופו של דבר לעבוד אצל מעסיק חדש. בשנת 2007 הוא ביקש לשנות את אשרת העבודה שלו מעבודה תעשייתית לבנייה, בקשה שנדחתה בשל תקנות שלא אפשרו שינויים בענף. הוא עתר לבית המשפט המחוזי לקבלת סעד מינהלי, אך בקשתו נדחתה מאחר שהשופט לא מצא פגם ביישום התקנות על ידי הרשויות. לאחר מכן ביקש המבקש סעד זמני של גירוש עד לשמיעת ערעורו, שגם הוא נדחה. השופט קבע כי סיכויי הצלחת ערעורו קלושים וכי אף שנראה כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקש, אין בכך לבדו כדי להצדיק סעד זמני. נוכח שהותו הממושכת של המבקש בארץ והקלות קודמות של הרשויות, הגיע השופט למסקנה כי יש לדחות את הבקשה. השופט עודד דיון מהיר בערעור ובחר שלא לחייב הוצאות, בהתחשב בנסיבותיו האישיות של המבקש. דחייה זו של סעד זמני ניתנה ביום 18.2.2008.