תלה"מ 1155-11-21

תקציר

השופט דוחה את תביעת התובע מכמה טעמים. ראשית, התובע לא הצליח להוכיח את מצבו הכלכלי בעת חיוב המזונות בשנת 2015, וכן בעת הגשת התביעה, המהווה מידע חיוני להשוואה בין שתי התקופות ולהערכת שינוי הנסיבות. התובע לא הביא כל ראיה להכנסותיו או מצבו הכלכלי בשנת 2015 ולא זכר את הכנסתו מאותה שנה במהלך חקירתו. בנוסף, הראיות שהציג התובע בנוגע להכנסותיו בשנים 2019 ו-2020 לא היו חתומות, לא ספציפיות והעלו יותר שאלות מכפי שהשיב. התובע גם לא הגיש דפי חשבון בנק, תדפיסי כרטיסי אשראי או ראיות להלוואות שלטענתו נטל, אשר היו יכולות לתמוך בטענותיו. במקום זאת, הוא הציג הצהרות מעורפלות ולא נתמכות לגבי הוצאותיו ומצבו הכלכלי. כמו כן, התובע לא חשף קבלות לפיצויים בגין פגיעה שנגרמה לו, דמי שכירות שקיבל מנכס או תשלומי מזונות עבור ילד מנישואים קודמים – כל אלה השפיעו על מצבו הכלכלי והיו רלוונטיים למקרה. לעומת זאת, הנתבעת הציגה תמונה מקיפה יותר של מצבה הכלכלי, ותמכה את טענותיה במסמכים חיצוניים. הכנסתה עלתה במתינות לאורך השנים, דבר שהיה צפוי בשל הגידול בשכר והוותק. הנתבעת הציגה גם ראיות לפעילותה בחשבון הבנק ולהלוואותיה, אשר סתרו את טענות התובעת בדבר מצבה הכספי. השופטת מצאה את עדותה של הנתבעת בנוגע להכנסותיה כנה ומהימנה, בניגוד לזו של התובעת, והשינויים בשכרה נחשבו לתוצאות טבעיות של המשך העסקתה. התובעת טענה כי יש לבחון מחדש את הסכם הגירושין, לרבות חובת המזונות, משום שהנתבע עשה ויתורים משמעותיים בנוגע לזכויות הרכושיות. עם זאת, השופט צידד בגרסתו של הנתבע לאירועים, וסבר כי מדובר בעסקה כוללת השוקלת את הוויתורים והטענות של הצדדים. השופטת הדגישה כי עורך דינה של התובעת, שלטענתה היה חסר ניסיון, היה קרוב משפחה, מה שמרמז על כך שהתובעת לא הייתה בעמדת נחיתות בעת חתימת ההסכם. בסיכומו של דבר, השופט הגיע למסקנה כי התובעת לא עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה וכי הצגת הנתבעת את מצבה הכלכלי הייתה משכנעת יותר. התביעה נדחתה, והתובע חויב לשלם לנתבע הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 20,000 ₪ בתוך 30 יום. ההחלטה התקבלה בהיעדרם של שני הצדדים ביום 12.3.2023.