ענ"פ 34306-10-21

תקציר

התיק סובב סביב שני ערעורים שהגישה המדינה בנוגע לפסק דין משנת 2021 של בית המשפט לנוער בירושלים, שזיכה חמישה קטינים (משיבים) מאישומים הקשורים להסתה לאלימות. תקרית זו התרחשה במהלך אירוע חתונה בדצמבר 2015, זמן קצר לאחר הצתה טרגית בדומא, שבה נהרגו בני משפחת דוואבשה. באירוע בחתונה המשתתפים רקדו והשחיתו תמונות של משפחת דוואבשה תוך שהם שרים שירים הקשורים לנקמה, התנהגות שלטענת התביעה מהווה הסתה לאלימות. לאחר עיון חוזר החליט בית המשפט לערעורים לדחות את ערעור המדינה נגד משיב אחד (המשיב מס' 1), תוך שהוא מותיר על כנו את זיכויו בשל היעדר ראיות מספיקות ליסוד הנפשי הנדרש להסתה. עם זאת, בית המשפט קיבל את ערעור המדינה בעניין המשיבים 2 עד 5, וקבע כי הם אכן ביצעו את העבירה של הסתה לאלימות. בית המשפט הבחין בין המשיבים על פי מידת מודעותם לאופי המסית של מעשיהם. בית המשפט התייחס גם לטענות בדבר אכיפה בררנית והגנה מפני צדק, אך מצא כי טענות אלה אינן מספיקות כדי להצדיק את ביטול כתב האישום. היא ציינה את עמדתה הזהירה של המדינה בנוגע לתיקים הקשורים לחופש הביטוי ודחתה טענות בדבר מניע פוליטי פסול בהעמדתם לדין של משיבים אלה. בסופו של דבר, הם לא מצאו בסיס ממשי לטענות על אכיפה בררנית שתצדיק עקיפת התביעה במקרה זה. הדיון בעניינם של המשיבים 2 עד 5 הוארך לבית משפט קמא לצורך מתן גזר הדין, בעוד זיכויו של המשיב מס' 1 אושר.