ת"א 25540-01-13

תקציר

בפסק דין זה, בית המשפט דן בבקשתו של תובע לבדיקה נוספת על ידי מומחה שמונה על ידי בית המשפט בעקבות תאונת דרכים שגרמה לו לחבלות. התובע עבר בעבר הליך בגין אותן תאונות, במסגרתו מונה פרופ' שטהל כמומחה, וקבע כי התאונות אינן מותירות כל מוגבלות. בחוות הדעת של המומחה נקבע כי ניתוח הגב המומלץ על ידי התובע לא היה קשור לתאונות המדוברות. לאחר מכן ביקש התובע לעצור את ההליך, וזה נעתר, אך עם חידוש ההליך עקב שינוי נסיבות – עבר ניתוח גב – ביקש התובע בדיקה מחודשת על ידי פרופ' שטאל. הנתבעת התנגדה וטענה כי חוות הדעת הקודמת מחייבת וכי טענת התובע לעוגמת נפש אינה קשורה לתאונות. הנתבע גם ביקש כי התובע יישא בהוצאות שכר טרחת המומחה. המל"ל אף קבע את נכותו של התובע, מה שהוביל את התובע לטעון כי קביעתו של המל"ל צריכה לקבל קדימות על פני חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט. בית המשפט, בהסכמת הנתבע, קבע כי ההליך הראשוני החל לפי סעיף 6א לחוק פלתד, ודרך זו ממשיכה להיות מחייבת, למרות קביעת המל"ל בדבר החמרה. לפיכך, על התובע לשאת בהוצאות שכר טרחת המומחה בגין המשך הבדיקה על ידי פרופ' שטאל, אשר עשויה לסייע בביסוס קשר סיבתי בין התאונות לבין מצבו של התובע. בית המשפט הדגיש את בחירתו של התובע בקביעת דרכו של ההליך ואת צירוף הנסיבות המצדיקות בחינה נוספת. פסק הדין נחתם בכך שהורה לתובע להפקיד את שכר טרחת המומחה או להתחייב לשלמם בתוך 30 יום לצורך קיום הבדיקה החוזרת.