גמ"ר 5558-09-22

תקציר

הנאשם הורשע בגרימת מוות ברשלנות בכך שלא נתן זכות קדימה לרוכב אופנוע בצומת בשטח שטח וגרם למותו של רוכב האופנוע. בית המשפט התחשב בגילו הצעיר של הנאשם, בהיעדר עבר פלילי ובהפרעת הדחק הפוסט-טראומטית ממנה סבל בעקבות התאונה. בהתחשב במדיניות הענישה הנהוגה בעבירות מסוג זה, קבע בית המשפט כי העונש ההולם יהיה בטווח שבין 7 ל-18 חודשי מאסר, לצד 5 עד 15 שנות פסילה מנהיגה והעונשים הנלווים לכך. עם זאת, בית המשפט חרג מהמדיניות בכך שהורה כי עונש המאסר ייגזר באמצעות עבודות שירות, תוך מתן עדיפות לשיקום. הנתבע היה מבוטח בביטוח חובה, מה שהוביל את בית המשפט להורות על פיצוי כספי סמלי למשפחת הקורבן, בנוסף לפיצוי שיקבלו מהביטוח. גזר הדין כלל 9 חודשי עבודות שירות, 6 חודשי מאסר על תנאי, 15 שנות פסילה מנהיגה כולל איסור מוחלט של 7 שנים על כל כלי הרכב, ופיצוי של 36 אלף שקל למשפחת הקורבן. כמו כן הוזהר הנאשם מפני ההשלכות של הפרת תנאי עונשו.