ע"מ 13694-01-17

תקציר

ענייננו בערעור שהוגש כנגד המשיב, מינהל מס ערך מוסף בפתח תקווה, בעניין בקשת המערערת להכיר בחובות מסוימים כ"חובות אבודים" ולהשיב להם את מס הערך המוסף (מע"מ) ששולם עליהם. המערערת, קוואליטי בע"מ, טענה כי לא שולמו להם בגין עסקאות שבוצעו עם לקוחות פלסטינים וכי החובות אינם ניתנים לגבייה מטבעם. עם זאת, המשיב דחה את טענת המערערת וטען כי חלפה תקופת ההתיישנות ולא ניתן לסווג את החובות כחובות אבודים. בתגובה ביקשה חברת קוואליטי בע"מ להאריך את המועד, בנימוק של נסיבות חריגות, לרבות מאסרו של בעליה, מר גרין, וההליכים המשפטיים נגדו. לטענתם, נסיבות אלה מונעות מהם לפעול במהירות לגביית החוב. עם זאת, בית המשפט מצא כי מאמציו של המערער לגבות את החוב לא היו מספיקים ולא נעשו בשקידה, עוד לפני מאסרו של גרין. בנוסף, המערערת לא הביאה ראיות מספיקות כדי לתמוך בטענותיה ולהוכיח כי החשבוניות הספציפיות הנדונות נותרו ללא תשלום. השופט שקל גם את העובדה שלמערערת היו קשרים עסקיים עם לקוחות פלסטינים, שכללו עסקאות מורכבות והלוואות אישיות, דבר המקשה על יצירת קשר ישיר בין החשבוניות לבין הסכומים הנטענים שלא שולמו. זאת ועוד, המערערת לא עמדה בדרישות להוצאת חשבוניות ולא הביאה ראיות לניסיונות מספיקים לגביית החובות, דבר המטיל ספק בטענתה כי החובות אינם ניתנים לגבייה. בסופו של דבר, קבע בית המשפט כי החלטת המשיב שלא להכיר בחוב הרע הנטען הייתה מוצדקת ודחה את הערעור. השופט הדגיש את חשיבות הוודאות והסופיות בענייני מס וקבע כי הארכת מועדים צריכה להתרחש רק במקרים חריגים. המערער חויב בהוצאות המשיב, בסך 40,000 ₪, בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין. עוד צוין בפסק הדין כי ניתן לפרסמו.