ע"א 2628/21

תקציר

ניתוח פסיקה זה מבהיר מספר עקרונות משפטיים מרכזיים וחידושים הנוגעים לקבילות ולטיפול פרוצדורלי בראיות בהליכי ערעור, במיוחד בהקשר של תקנות סדר הדין האזרחי והנחיות שיפוטיות. עקרונות משפטיים: 1. **קבילות מותנית של ראיות**: בית המשפט מדגיש כי מוצגים המצורפים לסיכומים או כתבי טענות בתחום שיפוט ערעור אינם קבילים מטבעם כראיה אלא אם כן הם "הוגשו כדין והתקבלו כדין" בהליכים קודמים. עיקרון זה מדגיש את החשיבות של ציות פרוצדורלי לפני הגשת ראיות בשלבים שונים של התדיינות משפטית. 2. **ציות לרגולציה והנחיות**: ההחלטה מציינת מחדש את הצורך בהקפדה על תקנה 140(א)(2) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ח-2018, ועל הוראה 7(ב)(3) להנחיות נשיא בית המשפט העליון, האוכפות יחד סטנדרטים מחמירים להגשת ראיות בערכאות ערעור. סטנדרטים אלה שומרים על שלמות ההליך השיפוטי בכך שהם מונעים מראיות לא מאומתות להשפיע על ביקורת הערעור. 3. **איסור על התייחסות לראיות שלא התקבלו**: בית המשפט קובע כי עד שראיות מותרות רשמית להגשה, על הצדדים להימנע מהתייחסות לראיות כאלה בכתבי הטענות או בסיכומים שלהם. זה שומר על משמעת פרוצדורלית ועוזר להבטיח שטיעוני הערעור מבוססים אך ורק על חומר ראייתי מוכר. 4. **צו לחידוש מלאי הראיות המתאימות**: בית המשפט מורה במפורש כי מוצגים 1 ו-4, שלא התקבלו קודם לכן, יונפקו כחלק מפרוטוקול הערעור רק לאחר קבלת אישור בית המשפט המתאים. בנוסף, הוא מחייב את המשיבים להכין ולהגיש סיכומים מתוקנים שאינם כוללים הפניות לנספחים לא מאומתים כאלה. חידושים משפטיים: 1. **בטיחות פרוצדורלית עם מועדים ברורים**: הנחיית בית המשפט לפיה על המשיבים להגיש סיכומים מתוקנים עד מועד ספציפי (24 בפברואר 2022) מציגה לוח זמנים מובנה לציות, ומחזקת את הקפדנות הפרוצדורלית בניהול ראיות ערעור. 2. **הקצאת הוצאות בגין אי ציות פרוצדורלי**: ההחלטה מייחסת למשיבים 1-27 הוצאה בסך 250 ₪ למערער בגין פיקוח פרוצדורלי בהתייחסות למוצגים שלא התקבלו. חידוש זה מקדם אחריות ומתמרץ הקפדה על כללי ראיות. 3. **הגבלה מפורשת על ציטוט ראיות בסיכומי הערעור**: פסק הדין מבהיר כי בהעדר אישור מראש, המערערים והמשיבים לא יצטטו או יסתמכו על ראיות שלא הוגשו כדין בבית המשפט קמא או אושרו על ידי ערכאת הערעור. כלל זה מחזק את היושרה הפרוצדורלית של הטיפול בראיות ערעור. לסיכום, מקרה זה מדגיש את התפקיד המרכזי של הקפדה על תקנות פרוצדורליות המסדירות הגשת ראיות בהליכי ערעור. על ידי חיזוק התנאים המוקדמים לראיות קבילות, קביעת הנחיות ברורות לתיקון ראיות והקצאת עלויות פרוצדורליות, ההחלטה מדגימה חדשנות משפטית שמטרתה לטפח משמעת פרוצדורלית ויושרה בשיפוט בערעור.