ב"ש 10058/07

תקציר

פסק הדין המדובר עוסק בגבר שהואשם בהטרדת אישה שעמה ניהל מערכת יחסים רומנטית. בשל אופי העבירות, ביקשה המדינה את מעצרו עד תום ההליכים המשפטיים. למשיב עבר של הפרת תנאי שחרורו והטרדת המתלוננת. למרות זאת, בית משפט השלום שחרר אותו בתנאים מסוימים. על החלטה זו ערערה המדינה מספר פעמים, לרבות במקרה זה, בטענה כי המשיב מהווה סכנה למתלונן והפר שוב ושוב את תנאי שחרורו. העבירות כללו יציאה מבית הוריו, שם שהה במעצר בית מלא, למשך כשבוע, וכן הפרת צו איסור יצירת קשר עם המתלונן. למרות שההפרות לא היו כרוכות בהטרדה נוספת, בית המשפט פסק לטובת המדינה, וקיבל את העובדה שהמשיב מהווה סיכון ממשי למתלוננת. בית המשפט הורה על מעצרו עד לקבלת החלטה חדשה בבית משפט השלום, תוך התחשבות במצבו הנפשי של המשיב והמליץ לאחראים על בית המעצר שלו לשקול זאת בעת מתן טיפול רפואי וקביעת תנאי מעצרו. עוד נקבע בפסק הדין כי על בית משפט השלום לבחון מחדש את האפשרות לחלופת מעצר ולהורות על תסקיר מעודכן בדבר מסוכנותו של המשיב והתאמתה של כל חלופה.