ת"א 1679/08

תקציר

התובע, מר משה חברון, היה מפיץ של מוצרי טרה. עם מכירת טרה למילקו הפסיקה טרה את מערך ההפצה שלה, ובכך שמה קץ ליחסים עם כל המחלקות, לרבות התובעת. בעקבות זאת הגיש מר חברון תביעה נגד טרה, בטענה לסכומים שונים שטארה חייבת לו כתוצאה ממערכת היחסים החוזית ביניהם. טרה, בתביעה שכנגד, דרשה כספים שלטענתה חברון הייתה אמורה להעביר לה אך לא עשתה זאת. בית המשפט קבע כי כרטיסי הנהלת החשבונות של טרה אמינים ומהווים ראיה מוסדית, ואילו חברון נמנע מהגשת מסמכים חשבונאיים רלוונטיים, מהם עולה כי לא היו תומכים בגרסתו. לפיכך, קיבל בית המשפט את תביעתה הנגדית של טרה בדבר חובו של חברון כלפיה, הנובע מכרטיסי הנהלת החשבונות. עוד קבע בית המשפט כי ההסכם בין הצדדים תקף, וקבע את גובה הפיצוי המגיע לחברון לאחר סיום יחסי החלוקה. בית המשפט פסק לחברון סכום נוסף של שבעה תשלומים חודשיים, בנוסף לעשרת התשלומים החודשיים שטארה כבר ניכתה מהחוב של חברון כלפיה. בית המשפט דחה את טענותיה של חברון לפיצוי גבוה יותר, שכן הן לא נתמכו בראיות. עוד קבע בית המשפט כי חברון אינה זכאית לפיצוי בגין הקו של פאני, שכן הוא שימש כמפיץ זמני בקו זה. בנוסף, בית המשפט דן ודחה טענות נוספות שהעלתה חברון, בהן תביעה להודעה מוקדמת, פיצוי בגין שימוש בקו החלוקה, שיפוי בגין קופסת קירור ועוגמת נפש. בית המשפט קיבל את תביעתה הנגדית של טרה בגין יתרת החוב של חברון, וקבע כי גם הערבים, שחתמו על כתב ערבות, אחראים לחוב זה. עם זאת, בית המשפט דחה את תביעתה של טרה לפיצוי מוסכם של 25 אלף שקל, שכן לא ראה באי העברת הכספים של חברון הפרה של ההסכם. לבסוף הורה בית המשפט לחברון ולערבים לשלם לטרה סכום כולל של 375,015.25 ₪, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה כנדרש בחוק. בית המשפט החליט שלא להוציא צו להוצאות, לאור העובדה שחלק מטענותיה של חברון התקבלו וחלק מטענותיה של טרה נדחו.