עת"א 23702-07-13

תקציר

שירות בתי הסוהר הגיש בקשה להארכת מעצרו של אסיר נוסף בהפרדת נישואין למשך 12 חודשים. האסיר הוחזק בבידוד בגין עבירות כמו קשירת קשר והצתה. לשב"ס הייתה סמכות להורות על מעצר הפרדת בית, שיכול היה להתארך מעבר לשישה חודשים באישור בית המשפט המחוזי. בית המשפט נטה לתמוך בבקשת השב"ס, אך שב"ס שינה את עמדתו והעביר את האסיר להפרדה פרטנית מבלי להודיע על כך לבית המשפט. בית המשפט לא היה מרוצה מפעולה זו, ותיאר אותה כניסיון להציג עובדה מוגמרת וכהפרה של הסמכות הנתונה לבית המשפט. השופט הדגיש כי הארכת המעצר מעבר לשישה חודשים מחייבת בחינה מדוקדקת, והתנהלות השב"ס אינה סבירה ואינה עולה בקנה אחד עם כללי האתיקה השלטוניים. זאת ועוד, השופט מצא את נימוקי שב"ס להארכת המעצר בלתי משכנעים ומפוקפקים, במיוחד בהתחשב במשך מעצרו של האסיר. במקום לאשר את בקשת השב"ס, הורה השופט על הפסקה הדרגתית של מעצר ההפרדה של האסיר, והגדיל את משך השהייה מחוץ לבידוד לתקופה של חודשיים. שב"ס חויב לשלם לאסיר הוצאות בסך 15,000 ש"ח, בשל התנהלותו הבלתי תקינה. ההחלטה התקבלה ללא נוכחות הצדדים ביום 27.10.2013.