רע"א 9798/08

תקציר

פסק הדין המדובר עוסק בסכסוך על פיסת מקרקעין בתל אביב, הידועה בשם מגרש 128 בגוש 6929 ברחוב רוקח 13 בשכונת נווה צדק. המשיבים, גיא ולי ורסנו, רכשו את הזכויות בנכס זה בחודש יוני 2003 מיורשי הבעלים הקודמים, אלה ונחום גורדון. כמה ימים לאחר הרכישה ניסו בני הזוג ורסאנוס להשתלט על הנכס והחלו בעבודות שיפוץ. עם זאת, צד שלישי, ישראל אלהל"ל, טען כי יש לו זכויות בנכס ואיפשר לבנימין טולדנו להתגורר בו. הדבר הוביל לתביעה שהגישו בני הזוג ורסנוס נגד טולדנו ואלחלאל בבית משפט השלום, בדרישה לפנותם ובדרישה לפיצוי כספי על עיכובים בשיפוץ. בינואר 2006 הגיעו הצדדים לפשרה, בה הוסכם כי טולדנו ואלחלאל יפנו את הנכס בתמורה לפיצוי. עם זאת, התגלעו מחלוקות לגבי סיווג המבנה וקביעת דמי הפינוי, מה שהוביל להערכת מומחה אחר שמונה על ידי בית המשפט. במאי 2008 פסק בית משפט השלום לטובת בני הזוג ורסנוס, אישר את תוקפו של הסדר הפשרה והורה לטולדנו ואלחלאל לפנות את הנכס עם קבלת פיצויים. טולדנו ערער על פסק דין זה לבית המשפט המחוזי ובמקביל ביקש מבית משפט השלום עיכוב ביצוע, אך בקשתו נדחתה. לאחר מכן הגיש טולדנו בקשה לעיכוב ביצוע מבית המשפט המחוזי, שגם היא נדחתה. טולדנו, המיוצג על ידי עו"ד מור, מבקש כעת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי, בטענה כי יש לעכב את הפינוי עד לשמיעת ערעורו כדי למנוע נזק בלתי הפיך. לטענתו, הוא דייר מוגן ויש לו זכות להחזיק בנכס. המשיבים, בני הזוג ורסנוס ואלחלאל, מתנגדים לבקשה, ומדגישים כי הצדדים הגיעו להסדר פשרה תקף וכי פינויו של טולדנו חלף מזמן. לטענתם, סיכויי הערעור של טולדנו קלושים, שכן הוא הסכים להסדר והשתתף בהליך ההוכחות. לאחר ששקל את הבקשה, שופט בית המשפט המחוזי מחליט לדחות אותה, ומאשר את ההחלטה לבצע לאלתר את פסק דינו של בית משפט השלום. השופט קובע כי הערעור נסוב בעיקרו סביב הפיצוי הכספי הקשור לפינוי וכי מאזן הנוחות אינו נוטה לטובת טולדנו. בית המשפט מגיע למסקנה כי סיכויי הצלחת ערעורו של טולדנו הם מזעריים וכי אין הצדקה לעכב עוד יותר את ביצוע פסק הדין. כתוצאה מכך, בקשת רשות הערעור נדחית, וטולדנו נדרש לשאת בהוצאות משפחת ורסנוס ובשכר טרחת עורך דין בסך 3,000 שקל. פסק דין זה, שניתן ב-7 בינואר 2009, מחזק את תוקפו של הסדר הפשרה ומאפשר לבני הזוג ורסנוס להמשיך בפינוי טולדנו מהנכס שבמחלוקת.