צ"ה 49170-08-22

תקציר

בית המשפט דוחה את הטענות המקדמיות שהציגה ההגנה לפיהן המדינה מנועה מלבקש צווי הריסה למבנים בשל טיפולה הכושל בהסדרי ההתנחלות ועיכובים במסירת חלקות קבע, שכן העיכובים נגרמו על ידי הנתבעים עצמם ואין בהתנהלות המדינה כדי להסכים לבנייה ללא היתר. גם הטענה כי אין להרוס את המבנים עד להקמת מבני קבע נדחית, שכן תקופת הפיתוח חלפה זה מכבר והקשר בין פינוי לבינוי משולל כל יסוד. בית המשפט קובע כי נעברה עבירה, שכן המבנים נבנו ללא היתר, וכי קיים אינטרס ציבורי בהוצאת צווי הריסה, שכן הקרקע מיועדת לפיתוח ולמגורים. האינטרס האישי של הנתבעים והנזק שנגרם להם נשקלים אך גוברים על האינטרס הציבורי. בקשות ההריסה מתקבלות אפוא, תוך השעיית הצווים עד ליום 1.8.23 על מנת לאפשר לנאשמים שהות להסדיר את מעברם. הנאשמים מוזהרים מפני ההשלכות של אי ציות והאפשרות להיות מואשמים באי ציות לצו שיפוטי. בית המשפט גם מסמיך את הרשות לאכיפת המקרקעין או את הוועדה המקומית לתכנון ובנייה לבצע את ההריסה אם הנתבעים אינם עומדים בדרישות.