ת"פ 21547-12-21

תקציר

הנאשם הורשע בשלושה סעיפי אישום שונים בגין החזקת סמים לצריכה עצמית, פציעה בנשק קר וביצוע חבלה חמורה, איומים וחבלה מכוונת ברכב. בכתב האישום הראשון יוחסו לנאשמים החזקת 0.91 גרם קנאביס ו-4.06 גרם חשיש ברכבם. באישום השני מיוחס להם תקיפת עובד מאפייה באמצעות שפריץ מתכת, וגרימת חתך של 2.5 ס"מ בצידו הימני של העובד, בעקבות ויכוח. באישום השלישי מיוחס לנאשם תקיפת חברו של בן זוגם לשעבר, הכאתו באגרופים, אחיזתו בצווארו ובעיטות ברכבו לאחר שנודע לו כי הוא יושב עם חברו. התקף זה גרם לשני שברים בלסת של החבר, נפיחות והמטומה תת-לשונית. הנאשם קיבל הערכה מעורבת משירות המבחן בשל שיתוף הפעולה הנפיץ ביניהם, אך בסופו של דבר השירות המליץ להימנע ממאסר כדי לאפשר לנאשם לנהל את עסק הגינון שלהם, מה שסייע להם להישאר על המסלול ולצאת מצרות נוספות. בית המשפט הסכים עם המלצת שירות המבחן, תוך חריגה מטווח הענישה המקובל בגין העבירות שבוצעו, דבר שהיה מסתיים במאסר. במקום זאת, נגזרו על הנאשם 500 שעות עבודות שירות, שישה חודשי מאסר על תנאי בגין כל פשע אלימות שיבוצע בתוך שלוש שנים, שלושה חודשי מאסר על תנאי בגין כל עבירה של עבירות רכוש, וצו מבחן ל-12 חודשים, בין יתר העונשים. גזר הדין הקל היה מוצדק בשל הרקע המורכב של הנאשם, קבלת אחריות, חרטה כנה ומאמצי השיקום, לרבות הקמת עסק משלו והבעת רצון לעבור הליך צדק מאחה עם הקורבנות. השופטת הדגישה כי שיקום הוא תהליך לא ליניארי והכירה בהתקדמותו של הנאשם אל מול אתגרים כמו הפרעות קשב וריכוז. גזר הדין נועד לעודד את הישגיו החיוביים של הנאשמים ולהימנע מפגיעה בהתקדמותם האחרונה ובפוטנציאל לשיקום נוסף.