ת"א 2471/00
פסק-דין מחוזי ירושלים
תקציר
התובע, החולה בפוליו, טוען כי רשלנות הנתבעים במהלך החיסון גרמה למחלה. הנתבעות הן מדינת ישראל, קופת חולים ועיריית ירושלים, אשר הפעילה את תחנת האם והילד בה חוסנה התובעת. בתחילה טען התובע כי קבלת החיסון המשולש בגיל תשעה חודשים מחלישה את המערכת החיסונית שלו ומגדילה את סיכוייו לחלות בפוליו, בנוסף לכך שהנתבעים לא חיסנו אותו על פי התוכנית. עם זאת, במהלך המשפט חזר בו התובע מהטענה הראשונה, והדיון התמקד באחריות הנתבעים לאי קבלת החיסון המלא נגד פוליו. מהראיות עולה כי צוות תחנת האם והילד הקפיד על הנחיות משרד הבריאות. העירייה, שהפעילה את התחנה, לא נדרשה להוציא נהלים נוספים, שכן ההנחיות היו מפורטות והצוות פעל לפיהן. אמו של התובע, שהייתה מנוסה עם עשרה ילדים, הכירה את שגרת החיסונים ואת חשיבותה, והביאה את התובע לתחנה בהתאם. לא ניתן לקבוע את הסיבה לכך שהתובע לא חוסן באופן מלא, אך מהראיות עולה כי הדבר אינו נובע מרשלנות הנתבעים. עדותה של האם אינה עולה בקנה אחד עם ראיות אחרות ואינה אמינה. בנוסף, נדחות טענות התובע בדבר נזק ראייתי שנגרם כתוצאה מרישומים חלקיים וחבות קופת החולים בשל היעדר תיקו הרפואי. גם הטענה כי קבלת מנה אחת של חיסון הפוליו מעלה את הסיכון לחלות במחלה אינה מבוססת. בסיכומו של דבר, התובע לא הוכיח את חבותו של מי מהנתבעים, והתביעה נדחית. התובע יישא בהוצאות, לרבות הכנת חוות דעת רפואית ושכר טרחת הנתבעים.
חקיקה מקושרת
ת"א 2471/00 נ' נ' נ' מדינת ישראל, מחוזי (30.3.2009)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.