בר"מ 5308/23

תקציר

אסיר המרצה עונש של 15 שנות מאסר בגין שורה של עבירות מין חמורות שבוצעו בבתו הקטינה, כמו גם עבירות נוספות, נדחתה בקשתו לשחרור מוקדם על ידי ועדת השחרורים. המבקש, הסובל מבעיות בריאותיות שונות, לרבות נזק בלתי הפיך ללב, הגיש בקשה לשחרור מוקדם מטעמים רפואיים פעמיים, פעם אחת בשנת 2020 ופעם נוספת בשנת 2022, ושתיהן נדחו על ידי הוועדה. בית המשפט המחוזי דחה גם את עתירת האסיר נגד החלטת הוועדה, בנימוק של היעדר שינוי נסיבות מפסק הדין הקודם. לאחר מכן ערער המבקש על פסק דין זה לערכאה גבוהה יותר, שגם היא דחתה את בקשתו מבלי לדרוש תגובה. בית המשפט קבע כי המקרה לא עורר שאלות משפטיות משמעותיות מעבר לאינטרסים האישיים של הצדדים, וכי החלטות הערכאות הקודמות היו מוצדקות. המבקש, שלא הוכיח כי נשקפת סכנה לחייו או כי שירות בתי הסוהר אינו מסוגל להעניק לו טיפול רפואי הולם, לא עמד בדרישות לשחרור מוקדם מטעמים רפואיים. משכך, אישר בית המשפט העליון את פסקי הדין הקודמים, תוך הדגשת העילות המצומצמות לערעור על החלטות הנוגעות לשחרור על תנאי וההנחה כי שירות בתי הסוהר ימשיך לספק טיפול רפואי נדרש.