תאד"מ 12158-06-21

תקציר

הסכסוך בין פרטנר תקשורת בע"מ לבין מר יוסף טבנר נסוב סביב שירותי תקשורת וציוד שנרכש על ידי מר טבנר מהחברה. התביעה הראשונית שהגישה פרטנר תקשורת ביקשה סכום קבוע של 919 שקל, שכלל את עלות שני מכשירי "מאריך טווח", לצד חיובים נוספים, ואת הוצאות משלוח מכתבי ההתראה למר טבנר. מר טבנר התנגד לטענה זו, אך התנגדותו נדחתה בהחלטה ראשונית. החלטה זו בוטלה מאוחר יותר בערעור, והתיק נפתח מחדש. התביעה המתוקנת של פרטנר תקשורת ביקשה סכום של 1,105 שקל, הכולל את חוב הקרן בסך 804.8 שקל, הפרשי ריבית והצמדה בסך 81.14 שקל והוצאות משלוח בסך 220 שקל. מר טבנר טען למספר כשלים בתהליך המכירה, כולל מידע מוטעה לגבי תנאי החוזה ואופי המכשירים שרכש. בית המשפט בחן את הראיות והעדויות שהציגו הצדדים. נקבע כי מר טבנר רכש חבילה שכללה שירותי תקשורת ושני מכשירי מאריכי טווח ב-6 במאי 2020. המכשירים לא הוחזרו למרות סיום החוזה על ידי מר טבנר ב-23 ביולי 2020, מה שהוביל להמשך החיובים של פרטנר תקשורת בגין המכשירים. בית המשפט מצא סתירות וסתירות בדבריו של מר טבנר, דבר המקשה על קבלת טענותיו בנוגע להליך המכירה. באשר לחיובים בגין המכשירים קבע בית המשפט כי מר טבנר חויב לשלם 25 ₪ לחודש במשך 36 חודשים, ובסך הכל 775 ₪, לאחר שקיבל שלושה תשלומים בתעריף מוזל. בחלק מהתשלומים ניתן זיכוי שהופחת הסכום ל-764.8 שקל. בית המשפט פסק גם לטובת פרטנר תקשורת בנוגע להוצאות המשלוח, וקבע כי החברה נאלצה לשאת בהוצאות אלה בשל חובו של מר טבנר שלא שולם. לאור נכונות החברה לפתור את המחלוקת והמשך ההליכים המשפטיים המיותרים של מר טבנר, קיבל בית המשפט את התביעה, והעמיד את החוב בתיק ההוצאה לפועל על 764.8 ₪ עבור חוב הציוד ו-220 ₪ עבור הוצאות משלוח. בנוסף, חויב מר טבנר לשלם אגרת עדות ושכר טרחת עורך דין לפרטנר תקשורת. לבסוף הורה בית המשפט על הפעלת הליכי הוצאה לפועל, ופסק הדין היה אמור להימסר לשני הצדדים.