ת"א 46842-01-20

תקציר

בעל עסק לאספקת בשר תובע בעל מניות בחברה לאריזת בשר בגין יתרת החוב כתוצאה מרכישות החברה. התובע מבקש להטיל על הנתבע אחריות לחובות החברה, בין אם באופן אישי ובין באמצעות דיני הרמת מסך ההתאגדות. בית המשפט פוסק לטובת התובע ומורה לנתבע לשלם 575,363 ₪, בצירוף הוצאות ושכר טרחת עורך דין. בית המשפט קובע כי הנתבע הפך לבעל המניות היחיד בחברה ביולי 2017, ולחברה היסטוריה של אספקת בשר לתובע. מצבה הכלכלי של החברה היה ירוד, עם חובות העולים על נכסיה, והנתבע היה מודע לכך כשהפך לבעל מניות. למרות זאת, המשיכה החברה להזמין מוצרים מהתובע והתחייבה לשלם עבורם. בית המשפט קובע כי הנתבע היה אחראי על התשלומים והיה החתום היחיד בחשבון החברה. בעוד הנתבע טען כי לא היה מודע להתנהלות החברה והיה לו תפקיד מינימלי, בית המשפט מוצא זאת בלתי סביר, בהתחשב בתפקידו ובבגרותו. עוד נמצא כי הנתבע נכח בפגישה עם התובע ומר כהן, אחיינו של הנתבע ומנהל החברה, שם הסבירו לתובע בעיה תזרימית זמנית, מבלי לגלות את מצבה הכלכלי הקשה של החברה. בנוסף, בית המשפט מסיק כי החברה המשיכה לבצע הזמנות ולהנפיק שיקים לתובע תוך ידיעה שלא יוכלו לעמוד בתשלומים. טענת הנתבע כי התובע היה מודע לקשיי החברה והמשיך לספק אותם אינה מתקבלת, שכן בית המשפט סבור כי התובע הוטעה. בית המשפט דוחה גם את טענת הנתבעת כי הוצע לתובע לקבל ישירות את סליקת כרטיסי האשראי של החברה, שכן הדבר לא הוכח. תביעת התובע בגין החוב מתקבלת, כמו גם שיעורם העומד על 693,292 ₪, לאחר התחשבות בהחזר מרשויות המס. בית המשפט מפחית את התביעה ב-10% כדי להתחשב באשמה התורמת של התובע, ומעמיד את החיוב על סך של 575,363 ₪, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה ממועד התביעה. כמו כן חויב הנתבע לשלם לתובע הוצאות ושכר טרחת עורך דין. בית המשפט מצדיק את הרמת מסך ההתאגדות, שכן החברה נוהלה במימון דליל, והנתבע המשיך לאפשר לחברה לקחת על עצמה חוב נוסף ולהטעות את התובע. מחדליו של הנתבע ותפקידו בניהול כספי החברה מטילים עליו אחריות אישית. אותה תוצאה מושגת בין אם באמצעות דיני הנזיקין, דיני החוזים או עקרון תום הלב.