עש"א 26645-12-23

תקציר

מדובר בפסק דין בדיון בערעור על עיצום כספי שהוטל על חברה על ידי הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן. לחברה בוצעו הפרות רבות הקשורות לחוקי הגנת הצרכן, לרבות אי מתן קישור ייעודי לביטול עסקאות מקוונות, אי מתן אפשרות לביטול עסקאות בכל הדרכים הקבועות בחוק, ומצג שווא בהוראות תקנון החברה. החברה טענה כי הרשות עיכבה משמעותית את הטלת הסנקציה, וביקשה לבטל את הסנקציה או להחליפה בהתראה או התחייבות להימנע מהפרות עתידיות. לחילופין, ביקשה החברה להפחית את סכום העיצום בשל היעדר הפרות קודמות ולנקוט צעדים למניעת הישנותן. החברה גם ערערה על סיווגן של חלק מההפרות כנסיבות מחמירות, שהכפילה את סכום הסנקציה, וטענה כי יש לפטור חלק מההפרות כחופפות. השופט קיבל חלקית את הערעור. הם הסכימו כי הרשות התמהמהה באופן בלתי סביר בהטלת הסנקציה וכי הדבר חותר תחת תכליתה ככלי אכיפה מהיר ויעיל, אך הסנקציה עצמה אינה בטלה. עוד הסכים השופט כי הנסיבות אינן מצדיקות את החלפת הסנקציה באזהרה או בהתחייבות. עם זאת, השופט מצא הצדקה לטענות החברה בדבר הפחתות בגין היעדר הפרות קודמות וצעדים שננקטו למניעת הישנותן, והעניק הפחתה נוספת של 30% בנוסף ל-20% שכבר הציעה הרשות בגין הפרות אלה. השופט ביטל את הקביעה כי חלק מההפרות בוצעו בנסיבות מחמירות, וקבע כי הרשות לא הפעילה שיקול דעת בקבלת החלטה זו. הם גם קיבלו את טענת החברה בדבר הפרות חופפות, וביטלו את אחת הסנקציות הנוגעות לשיטות הביטול. לבסוף קיבל השופט את ערעור החברה על שתי סנקציות הקשורות לתלונת צרכן, וקבע כי הרשות לא חקרה די הצורך את גרסת החברה לאירועים. כתוצאה מכך בוטלו חלק מהסנקציות ואחרות צומצמו. השופט גם הורה לרשות לכסות את הוצאות החברה, כולל שכר טרחת עורך דין בסך 15 אלף שקל.