ת"א 1328/95

תקציר

פסק דין זה עוסק בתביעה שהגיש בנק כנגד מספר נתבעים, לרבות עיזבון של אדם שנפטר, בבקשה לאכוף כתבי ערבות תמידית ללא הגבלה בסכום. השאלה המרכזית היא האם המנוח אכן חתם על כתב ערבות. הבנק, כתובע, נושא בנטל ההוכחה. הבנק הציג עדויות של שני פקידים שטענו כי לא ניתן לחתום על הערבות מחוץ לבנק. עם זאת, הנתבעים העלו מספר היבטים תמוהים הקשורים לכתב הערבות, ובהם סדר חתימת הערבים, ייחודו של כתב הערבות של המנוח והכתובת הכתובה עליו. הנתבעים הציגו גם חוות דעת של גרפולוג לפיה החתימה על הערבות אינה אותנטית, אם כי השופט מצא אותה חסרה. למרות נהלי הבנק, השופט לא השתכנע מראיות הבנק ומצא כי עיזבון המנוח הצליח להעביר את נטל ההוכחה בחזרה לבנק. בסופו של דבר פסק השופט לטובת הנתבעים, דחה את תביעת הבנק והורה לבנק לשלם לנתבע 6 שכר טרחת עורך דין בסך 25,000 ₪. ההחלטה התקבלה על בסיס אי עמידתו של הבנק בנטל השכנוע וקיומו של ספק סביר לגבי אמיתות החתימה.