ת"א 11290-12-19

תקציר

בית הדין מצא כי תביעת התובע כנגד הנתבעים, מעסיקיו לשעבר, התיישנה. התובע טען כי תביעתו נופלת תחת "כלל הגילוי המאוחר", שמשמעותו שתקופת ההתיישנות טרם הסתיימה. הכלל חל כאשר קיימות עובדות שלא היו ידועות לתובע, שהן מהותיות לעילת התביעה, והתובע לא יכול היה לגלותן בזהירות סבירה. המומחה שמונה על ידי בית המשפט מצא כי הנזק הנוירולוגי של התובע, שלטענתו התגלה רק לאחרונה, אובחן למעשה זמן קצר לאחר התאונה. חוות דעתו של המומחה הייתה כי נכותו של התובע נקבעה בסמוך לאחר התאונה, והתובע עמד בפני אבחנות אלה. לפיכך, קבע בית המשפט כי כלל הגילוי המאוחר אינו חל במקרה זה משום שהתובע ידע על הנזק מיד לאחר התאונה או לכל המאוחר כאשר החל בהתנהלותו מול המוסד לביטוח לאומי. מאחר שהתביעה הוגשה מחוץ לתקופת ההתיישנות, היא נדחתה. בנוסף, בית המשפט הורה לתובע לשלם לנתבעים הוצאות משפט מופחתות, לרבות הוצאות משפט ושכ"ט עורך דין, שהסתכמו ב-10,500 ₪. סכום זה היה אמור להיות משולם תוך 30 יום מיום מתן פסק הדין.