עת"מ 61362-02-22

תקציר

בית המשפט דחה עתירה שערערה על החלטת הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה לאשר פרוגרמה בפרויקט "מאמץ ממוקד". העותרים טענו כי בהחלטה פגמים המצדיקים התערבות שיפוטית, לרבות היעדר סימטריה בתכנון, שיעורי הפקעה לא שוויוניים והחלטות בלתי סבירות בנושאי חניה וניתוב כבישים. עם זאת, בית המשפט קבע כי ההחלטות התכנוניות היו סבירות ונתונות לשיקול דעתה של הוועדה, והדגיש כי אל לבתי המשפט להתערב בהחלטות תכנוניות ברורות הנתונות לשיקול דעתן של הרשויות. פסק הדין הזכיר עקרונות יסוד המגבילים את הביקורת השיפוטית על החלטות תכנוניות למקרים חריגים, תוך התמקדות בחוקיות ההליך ולא בהחלפת שיקול דעתו של בית המשפט בשיקול דעתו של מוסד התכנון. באשר לטענות הספציפיות, קיבל בית המשפט את נימוקי הוועדה לבחירה בהפקעה על פני איחוד וחלוקה, ומצא אותם סבירים. כמו כן, היא אישרה את תכנוני הוועדה בנוגע לשיעורי ההפקעה, החניות ופריסת הכבישים, שכן הם התבססו על שיקולים מקצועיים הנוגעים לבנייה הקיימת, לתכנון בטיחותי ותחבורתי. זאת ועוד, בית המשפט לא מצא ראיות לשיקולים זרים שהשפיעו על החלטות הוועדה. ככלל, פסק הדין הדגיש את תפקידם המוגבל של בתי המשפט בהתערבותם בענייני תכנון, והדגיש את שיקול הדעת הנתון לרשויות התכנון.