עת"מ 26005-03-12

תקציר

בעלי חלקות 44 ו-45 בכרכור הגישו עתירה נגד סמכות הוועדה להפקיע חלקים מאדמותיהם לצרכי ציבור, בטענה כי הוועדה עיכבה באופן בלתי סביר את הליך ההפקעה. הם גם ביקשו לחייב את הוועדה להוציא היתרי בנייה מסוימים ולספק מידע תכנוני. העותרים טענו כי מעולם לא היה צורך ציבורי ממשי בהפקעה וכי השיהוי של כמעט 40 שנה מאז יועדו הקרקע לתחבורה ציבורית הפך את טענת הוועדה לחסרת תוקף. עוד טענו כי דרישת הוועדה למסמכים נוספים כתנאי מוקדם להוצאת היתרי בנייה ומסירת מידע תכנוני אינה חוקית ואינה סבירה. בית המשפט דחה את העתירה וקבע כי טענות העותרים התבססו על שיהוי משמעותי, והם פעלו בחוסר תום לב בכך שהכירו בעבר בתוקפה של התכנית וכעת מנסים לערער עליה. פסק הדין הדגיש את האינטרס הציבורי בשמירה על עתודות קרקע לפיתוח קהילתי וציין כי העותרים לא הוכיחו כל אי חוקיות או חוסר סבירות בדרישות הוועדה. בנוסף, קבע בית המשפט כי העתירה מוקדמת מדי, שכן עומדת לעלות לדיון תוכנית חדשה שתשפיע על האזורים שבמחלוקת. העותרים חויבו לשלם שכר טרחת עורך דין בסך 10,000 ₪ לכל אחד מהמשיבים.