מ"ת 54410-04-22

תקציר

המשיב, ליאור חדד, מואשם בביצוע מספר עבירות, בהן רצח, ניסיון רצח, חבלה חמורה בנסיבות מחמירות ועבירות נשק. בכתב האישום נטען כי למשיב הייתה תוכנית פלילית להרוג את המנוחה, ציון יאנה, ואת המתלונן, יוחאי יאנה (אחיו של ציון), באמצעות רכב ממולכד. על פי כתב האישום, המשיב יצר מצג שווא כדי לרכוש את אמונם של המנוח והמתלונן, ובסופו של דבר הוביל אותם אל מותם. המבקש (התביעה) ביקש את מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו, ואילו ההגנה ביקשה את שחרורו, בטענה כי הראיות שהוצגו נשחקו באופן משמעותי ואינן מצדיקות את המשך המעצר. השופט פתח וציין כי שני הצדדים מסכימים כי קיימות ראיות לכאורה, ולכן השאלה היחידה היא האם קיים ליקוי ראייתי מובהק שיכול לשחוק באופן מהותי את הראיות הקיימות. השופט בחן את הראיות שהוצגו על ידי שני הצדדים והגיע למסקנה כי למרות האתגרים שעמדו בפני המבקש, יש די ראיות לכאורה כדי להורות על מעצרו של המשיב. השופט הדגיש את אופיין הנסיבתי של הראיות, לרבות התנהגותו המפלילה של המשיב לפני ביצוע העבירה ולאחריה, ניסיון הטיוח שלו ושתיקתו העיקשת בחקירות. יתר על כן, השופט שקל את בריחתו של המשיב מהארץ זמן קצר לאחר ביצוע העבירה, דבר שהצביע על חשש לצדק. בסופו של דבר, פסק השופט לטובת המבקש, והורה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים, תוך ציון חומרת העבירות והסכנה הפוטנציאלית לציבור. העתק ההחלטה היה אמור להישלח לשני הצדדים.