ע"א 2612/21

תקציר

הערעור מערער על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע שלא לפסול עצמו מלדון בתיק סכסוך בין חברות פרטיות הקשור לנכסי נדל"ן באילת. המערערים טענו כי החלטת בית המשפט בבקשתם לצווי מניעה זמניים מלמדת עמדה מכרעת לגופו של עניין, ויוצרת רושם של משוא פנים. ההחלטה, שדחתה את הבקשה לצווי מניעה בנימוק שהמערערים לא עמדו בתנאים למימוש זכות הסירוב שלהם, כללה אמירות שלדעת המערערים מצביעות על עמדתו הנחרצת של בית המשפט על סלע המחלוקת. עם זאת, בית המשפט המחוזי הבהיר כי קביעותיו הוגבלו לסוגיית הסעד הזמני והתבססו על הראיות שהוצגו באותו שלב. בית המשפט הדגיש כי חוות דעתו אינה סופית וכי למערערים תהיה הזדמנות להציג את טענותיהם. הערעור נדחה מאחר שהמערערים לא הצדיקו את פסילת בית המשפט, וטענתם למשוא פנים לא נתמכה. בנוסף, נמצא כי בקשת המערערים לפסילה נדחתה, שכן היא לא הוגשה מיד לאחר ההחלטה עליה לא הסכימו עמה. ככלל, הערעור לא סיפק נימוק מוצדק לפסול את שופט בית המשפט המחוזי, והוא נדחה ללא כל צו להוצאות.